טוראי איתי ג'וזף ז"ל

קורות חיים

בן סיגל ונחמיה. איתי נולד ביום ב' באלול תשנ"ז (4.9.1997) בראשון לציון. בן ראשון להוריו, אח בכור לאלעד. נכדם של חנה ודניאל יוסף, ושל שרה ושלמה ג'וזף.

איתי היה הנכד הראשון לחנה ודניאל, והנכד האחד עשר לשרה ושלמה. נער יפה וחייכן, מלא באהבה לכל אדם, בשמחת חיים ובחוש הומור. ההורים נחמיה וסיגל מספרים כי בלטו אצלו הדאגה והאכפתיות למשפחתו ואהוביו. הם מספרים כי זכור להם במיוחד שכאשר אלעד, בנם הצעיר, חלה מאוד, איתי בן השבע לא מש ממיטתו במשך כל הלילה. בזמן שההורים טיפלו באלעד וניסו להוריד את החום הגבוה, התעקש איתי בדבקות לפנות את אחיו הצעיר לבית החולים.

איתי גדל והתחנך בראשון לציון. הוא למד בבית הספר היסודי "איתמר", ובבית ספר תיכון מקיף י' "אבני החושן" בעיר. בתיכון למד במגמת גיאוגרפיה.

איתי היה מוקף תמיד במעגל חברים רחב, שנוצר בבית הספר היסודי, וגדל במהלך השנים עד לאחר סיום התיכון. חבריו מספרים כי היה חלק משמעותי מאוד בחייהם, בעיקר באמצעות האנרגיה החיובית שתמיד הקרין, שהניעה את כל החבורה המלוכדת. ברק, אחד החברים, מספר: "איתי היה בולט מבין החברים ביכולת הנדירה שלו לאחד בינינו כל רגע, מיציאה לסרט ועד לארגון משחק כדורגל בשכונה".

בחבורה הכיר איתי גם את רותם, ובהיותם בכיתה י"ב השניים החלו לצאת כזוג. הוריו של איתי מספרים: "הייתה ביניהם אהבה גדולה ומיוחדת, שנמשכה תשעה חודשים, אך הרגישה כמו חיים שלמים".

איתי היה אוהד אדוק של קבוצת הכדורגל מכבי חיפה, נהג ללכת למשחקים בקביעות ועקב אחר התקדמות הקבוצה.

ביום 8.12.2015 התגייס איתי לחיל התקשוב. לאחר שעבר טירונות וקורס מקצועי של החיל, שובץ כטכנאי תקשוב בחטיבה הצפונית של אוגדת עזה. במהלך התקופה הקצרה שבה שירת בחטיבה, באו לידי ביטוי מוסר העבודה הגבוה שהפגין והנכונות להירתם לכל משימה. איתי היה חייל מעורב בחיי הפלוגה, אכפתי כלפי חבריו ומסור למפקדיו.

טוראי איתי ג'וזף נפל ביום כ"ה באייר תשע"ו (2.6.2016) בעת מילוי תפקידו. איתי היה בן תשע-עשרה בנפלו. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בראשון לציון. הותיר הורים ואח.

רותם, בת הזוג של איתי, ספדה לו באזכרה לציון החודש האחד עשר לנפילתו: "הייתה לנו אהבה טהורה, אהבה שלא מוצאים כל יום מעבר לפינה. האהבה הראשונה. במהלך השנה הזאת לא הצלחתי לקלוט שאתה לא איתנו יותר. שאין לי למי להתקשר כשארצה, שאין לי את החצי שלי, שאין לי אותך כדי לחוות איתך עוד המון חוויות כמו שרצינו".

תומר, חברו של איתי לקורס בחיל התקשוב, כתב לזכרו ברשת: " ... רציתי שתדע, גם כאשר אתה איננו, אתה תמיד תישאר חלק מאיתנו. השארת את כולם המומים וכואבים, וגם הדמעות שיורדות לי כאשר אני כותב זאת לא מנחמות. אפילו לא בקצת. שמחתי להכיר אותך, שמור עלינו מלמעלה. אוהב אותך אח יקר".

באחד מביקוריו באצטדיון סמי עופר בחיפה, מגרש הבית של קבוצתו האהובה מכבי חיפה, אמר איתי לחבריו: "יום אחד כל האצטדיון הזה יעמוד וימחא לי כפיים". לא לכך פיללו אוהביו, אך נבואתו התגשמה כאשר זמן קצר אחרי נפילתו של איתי התקיים משחק הוקרה לזכרו באצטדיון.

לאתר יוטיוב הועלה סרטון לזכרו של איתי, ובו תמונות מתקופות שונות בחייו.