תפריט נגישות

סמ"ר חיים ברסקה ז"ל

חיים ברסקה
בן 21 בנפלו
בן סמדר ורוני
נולד בי"ב בחשוון תשמ"ו, 27/10/1985
התגורר בירושלים
שרת בחיל הקשר והתקשוב
יחידה: קש"ם
נפל בעת שירותו
בה' באייר תשס"ז, 23/4/2007
מקום קבורה: ירושלים - הר הרצל
אזור: ד, חלקה: 7, שורה: 7, קבר: 6.
הותיר: הורים, אחות תאומה ושלושה אחים

קורות חיים

חיים נולד ב-ב' מרחשון תשמ"ו (27.10.1985) בבי"ח הדסה הר הצופים בירושלים. בן לסמדר ורוני אח לשלומי, תאום לשרית ואח לאלעד ודורון.

בשנות ילדותו עד גיל שש גדל בשכונת נחלאות במערב העיר. בגיל שש עברה המשפחה להתגורר בשכונת פסגת זאב בצפון העיר. את לימודיו בבי"ס יסודי למד חיים בבי"ס מדעי טכנולוגי ממלכתי א' ואת חטיבת הבינים והתיכון סיים בהצטיינות בבי"ס "רנה קסין" ברמות אשכול בירושלים. מיד בתום לימודיו בתיכון למד שנה באוניברסיטה העברית בגבעת רם מתמטיקה וסטטיסטיקה במסלול עתודה צבאית. בסיום השנה התגייס לצה"ל וסיים את הטירונות בהצטיינות.

הוא סופח לחיל הקשר שם עבר הכשרה לתפקיד אותו ביצע במסירות והצטיינות עד ליום בו מצא את מותו ב-ה' אייר תשס"ז (23.4.2007).

בן 21 היה במותו כאשר לא הספיק להגשים את כל תוכניותיו. כל מפקדיו הוקירו והעריכו אותו. חיים, איש רוח מבריק הצטיין בכל תחום בו נגע. כל מכירו מתארים אותו עדין, שליו, עם שמחה כל כך גדולה שהיתה בליבו וצחוקו המתגלגל הנשמע מכל עבר.



כבר בשנות ילדותו החלו לנבוט ולצמוח בו תכונות העזרה לחבריו בלימודים ובמרוצת הזמן דבר זה הפך למפעל חייו. חיים לימד תלמידים רבים, בכל הגילאים, מתמטיקה ולשון ואף הכין אותם לבגרות. חיים היה מורה יוצא דופן בסבלנות הרבה שהיתה לו ובשיטות הלימוד שלו. הוא דאג להם, ליטף, חיזק ועודד בשעת הצורך.

אחד התלמידים שלו דודו כתב לאחר מותו:

"חיים ברסקה... אף פעם אני לא אשכח את החוכמה שלך, ואת האהבה שלך.

היום אני מי שאני בזכותך, הגעתי לאן שאני היום בזכותך ואפילו לא הספקתי להגיד לך תודה...

אתה ברחת לי.. לה... לכולנו.

חיים אני אוהב אותך ותמיד אזכור את מה שעשית בשבילי ובשביל כולנו!

תודה רבה!

חיים הייתה מעודד ומייעץ בכל דבר, היום אתה חסר....

חיים ברסקה - מורה, חבר ... ואח גדול! רצינו להגיד לך תודה רבה!"



חיים גדל והתחנך בבית חם ותומך אשר טיפח בו תכונות אופי וערכים חשובים: טוב לב, אכפתיות, דאגה ורגישות לסובבים אותו בשילוב מרץ ושמחת חיים אין סופית, אחריות ונחישות אשר עשוהו אהוב על חבריו, מוריו וכל מכריו.

חיים זה גאוות המשפחה של אבא, אמא, אחותו התאומה אחיו, סבתו והמשפחה המורחבת.

חיים זה לב רחב ואוהב, זה דאגה לפרטים הקטנים ביותר ונתינה אין סופית ללא תמורה. היתה בו מקצועיות וחתירה למצויינות ותוכניות לעתיד גדול.

חיים חשב לאחר השרות הצבאי להמשיך וללמוד רפואה, תחום המאפיין את הרצון להעניק, לעזור ולהושיט מרפא.

על חיים קשה לכתוב בזמן עבר זה משהו שהלב מסרב להאמין שאיננו ביננו. הגעגועים והאהבה רק מתעצמים עם הזמן, הזמן אשר עצר לו מלכת וכל שאיפותיו ותוכניותו נגדו בן רגע.

תהי מנוחתו עדן ונשמתו צרורה בצרור החיים.

בניית אתרים: לוגו חברת תבונה