טוראי אברהם בלאו ז"ל

קורות חיים

כאשר פתח הלגיון הערבי בהתקפת הנגד ביהודיה, חש אברהם אל עמדה קיצונית, שנמצאה על גג אחד הבתים. מתוך רצון להשקיף על פני השטח, יצא מן העמדה. לפתע קרא: "הנה הם כאן!" והצביע, לעבר אנשי האויב שנמצאו בריחוק כ-200 מטרים. כעבור שניות אחדות מעדו רגליו.

בקול חנוק מילמל: "נפצעתי... המשיכו חברה... תנו להם..." הוא השתדל לשכב בשקט בעמדה, שלתוכה הכניסוהו חבריו, כדי שלא לחבל במאמציהם לעצור את האויב, אשר עלה על הכפר גלים-גלים.

בעודו עד לקרב העז, שבו לא יכול היה עוד ליטול חלק, החזיר את נשמתו לבוראו.

אברהם היה בן למשפחה מיוצאי הונגריה, המעורה זה שמונה דורות בקרקע הארץ ובהווי הדתי של בניה. באווירה של אדיקות ושמירה קפדנית על מצוות הדת ומסורתה, נתחנך וגדל. בהיותו בן חמש החל לומד בתלמוד-תורה שבצפת עיר מולדתו, ואח"כ המשיך בישיבה המקומית.

על אף היותו תלמיד ישיבה, לא היסס להצטרף לשורות בית"ר ושימש דוגמה בשמירה על מצוות התורה. בדרך כלל מעדיף היה לעבור בשתיקה על תוכחות חבריו, אך כאשר נסחף לוויכוח, היה מתלהב ומוכיח להם כי אין קיום למרכז רוחני בעם, שאינו ריבוני ואין בכוחו להגן על ערכיו הדתיים והלאומיים.

מצפת עבר לירושלים. כדי ללמוד ב"ישיבת חברון". כעבור שנתיים עבר לתל-אביב. והתחיל לעבוד בבית-דפוס. עם הצטרפותו לאצ"ל, החל מאמן ידיו לקרב בדבקות חסידית ובהתעמקות של תלמיד חכם.

אחרי החלטת או"ם היה כבר הצעיר הצנום וגבה הקומה, לוחם מנוסה, הוא יצא להשתתף בקרב על כיבוש יפו, ואחר כך נמנה עם כובשי יהודיה.