תפריט נגישות

סמל קרן חמו ז"ל

קרן חמו
בת 20 בנפלה
בת רינה ויצחק
נולדה בחיפה
בכ"ד באלול תשל"ו, 19/9/1976
התגוררה ברמז צבי
התגייסה ב-26/12/94
שרתה בחיל הקשר והתקשוב
יחידה: גד' 414
נפלה בעת מילוי תפקידה
בי"ח בסיון תשנ"ו, 5/6/1996
מקום קבורה: חיפה
הותירה: הורים, אחות תאומה - ענבל ושלושה אחים - גילי, איתי ולירון

קורות חיים

קרן, נולדת ב-19.9.1976, כ"ד באלול תשל"ו.

קראנו לך קרן כיוון שראית את קרן האור הראשונה, השעה היתה 5:55 לפנות בוקר ושקלת 2.5 ק"ג. חמש דקות אחריך נולדה אחותך התאומה, ענבל והיא שקלה 2.65 ק"ג, סבא הציע לי לתת לך מנת אוכל נוספת בכדי שתשיגי את משקלה של ענבל... אבל בפועל אפשר להגיד שהישגת מהר מאוד את משקלה ובאופן כללי לא סבלת אף פעם מחוסר משקל... מהדקות הראשונות לחייך התנהגת כבת בכורה: עצמאית והחלטית שאפתנית, אחראית וטובת לב, כזאת היית כל שנותייך. דוגמא בולטת הייתה בכיתה א', כאשר חזרתן מבית-הספר ואת סחבת שני ילקוטים על גבך הקטן ואילו ענבל התהלכה לה שמחה וטובת לב ללא משקל עודף... כששאלתי בכעס למה? ענתה לי ענבל "קרן ביקשה...".

את אהבת לארגן הכל, ואת כולם, כשאת היית בסביבה ידענו שיש על מי לסמוך ולא דאגנו. קשה לי לכתוב עלייך בזמן עבר כי את חיה איתי כאן ועכשיו ובכל מקום ובכל רגע מנשמתי, אך את כבר לא כאן פיזית, ואני מתגעגעת אלייך ואל המגע המוחשי, ואל החיוך המקסים שלך, ואל ריח גופך...

תמיד אמרו לי שמי שמת לא מסכן, אלא רק אלו שנשארים, בעולם הזה בלעדיו, ואני חושבת הרבה פעמים שאנחנו מסכנים כי אין לנו אותך ואת חסרה כל כך - אבל, כמה חבל לי שאת אינך ואת כל שאנו עושים את לא יכולה כבר לעשות, ובעצם מה הספקת לעשות ב-20 שנותייך???

לצבא התגייסת ביחד עם ענבל בתאריך 26.12.1994 ביחד הייתן בטירונות וביחד בקורס קשתיות. אחר כך את שרתת בצפון וענבל בדרום - רציתן לטעום את טעם הפרידה למרות שזה לא היה קל והרבה פעמים לא נפגשתן הרבה זמן.

נהרגת ב-5.6.1996 י"ח בסיוון תשנ"ו בשעה שנולדת.

בתעודת הזהות שלי רשום שנולדתי ב-5.6.56 מוזר לא???

היית סמלת מבצעים בקשתות רמת-הגולן - יצאת לפעילות בערב וביחד עם משה אזוולוס נהרגת בתאונת דרכים מיותרת...

אהבת את הצבא, אהבת את החיים, אהבת להיות חיילת ורצית תפקיד עם משמעות. כשביקרנו ברמת-הגולן הבנו כמה רציני היה התפקיד שלך והתפלאנו איך לא סיפרת הרבה - ולא ידענו כמה הוא דרש ממך...

אף פעם לא התלוננת, אבל בזמן האחרון היית מאוד עייפה - ועכשיו את נחה. לפני הצבא לא נסעת לחו"ל כי את וענבל החלטתן שעדיף לעשות טיול רציני אחרי השירות, ולכן לפני הצבא עבדת בלונה גל בתפקיד אחראי מאוד (אחראית על המכירות) בכסף שהרווחת קנית לך טלויזיה לחדר והשאר הוצאת לאט לאט על בגדים ובילויים אבל תמיד עם חשבון ובלי להפריז.

בתיכון למדת 3 שנים בביסמ"ת במגמת "טכנולגיית בנין" היית תלמידה טובה ואהובה על כולם. רוב הידידים שלך היו ממין זכר אבל היו לך גם שתי חברות טובות מלבד אחותך ענבל: כרמית ואיילת. איילת המשיכה ללמוד וכרמית נסעה לחו"ל אחרי הצבא... זאת היתה הפרידה היחידה מענבל כי לפני כן בחטיבה בעירוני ה' למדתן בכיתות מקבילות ובביה"ס היסודי למדתן באותה כיתה והחברות היו משותפות, והחברים גם...

בבגדים לא היתה לכן בעיה היו לכן בשפע וגם החלפתן, הרבה מתח היה בכל פעם לפני יציאה ולאחר שיצאתן מהבית החדרים שלך ושל ענבל היו הפוכים כמו לאחר קרב אבל עכשיו מסודר מדי ואת אינך - וענבל עם חגי ברמות נפתלי וכשאני רואה את הבגדים שאהבת זה כואב, כואב מאוד כי אפילו בכמה מהם נשאר הריח שלך...

לא הכל היה לך קל בחיים. בגיל 9 התגרשנו (איציק ואני) ואת עברת ביחד עם ענבל לגור איתי ברמות רמז. אחר-כך התחתנתי עם אודי ב-6.4.86 ולפני שהספקת להתרגל לרעיון שיש לך עוד אח, איתי, הבן של אודי נולדה לך אחות קטנה, גילי.

ב-18.2.90 התחתן איציק בשנית עם ג'ודי ושוב נוספה לך אחות, לירון, שהיא בגילך. אבל מתוך הקושי צמחה אופטימיות ויכולת תמרון שאיפיינה את חייך. גם דרשה המון כוח והשקעה מכל הנוגעים, אבל בסופו של דבר במאמצים משותפים בנינו יחד חיים שהגנו עלייך ועל ענבל ועטפו אותך בהמון אהבה ואיכפתיות.

הרבה מכתבים של תודה מצאתי ממך לאודי שגידל אותך באהבה ועזר לך בכל קושי שצץ לך בלימודים.

הרבה אהבה היתה לך גם כלפי ג'ודי אשתו של איציק אשר פינקה אותך במתנות.

אהבת גם את רבקה ויצחק ואת בניהם שהיו בקשר מצויין איתך ואשר את כל כך חסרה להם.

ואהבת גם את אורנה אחותי וגיא בעלה וחבל שלא זכית לראות את בנם המתוק תובל שנולד חודש לאחר שנהרגת.

אצל סבתא קלרה ידעת שתמצאי תמיד את האוכל שאת אוהבת בעיקר מרק שעועית, כבד קצוץ וסלטים, ומסבא ינקו ידעת שתקבלי את המכונית וכל מה שתבקשי.

בכל יום שישי מאז היותך תינוקת ועד הבגרות ישנת אצלם ובבוקר ידעת שמחכה לך ארוחת בוקר מפנקת אפילו ב-5:00 בבוקר ומשחק רמי אחר כך.



אבל עכשיו נשארו רק זכרונות

והמון עצב

ודמעות

וענבל נשארה ללא אחות תאומה

ואנחנו נשארנו בלעדייך

כואבים

ומתגעגעים

ובוכים עליך

והזמן לא מיטיב עמנו,

ואנו כועסים שזה קרה לך, ולנו...

ואנו אוהבים אותך קרן - כולנו!

בניית אתרים: לוגו חברת תבונה