תפריט נגישות

סמל יוסף יוסי ששון ז"ל

יוסף ששון
בן 25 בנפלו
בן שרה ודוד
נולד בירושלים
בא' בסיון תשי"ז, 31/5/1957
התגורר בירושלים
התגייס ב-אוגוסט 1975
שרת בחטיבת גולני, חיל הקשר והתקשוב
נפל בקרב
בכ"ב בסיון תשמ"ב, 13/6/1982
במלחמת שלום הגליל
מקום נפילה: צידון
באזור לבנון
מקום קבורה: ירושלים - הר הרצל
אזור: א, חלקה: 21, שורה: 05, קבר: 04.
הותיר: הורים, שני אחים ואחות

קורות חיים

בן שרה ודוד, נולד ביום א' בסיוון תשי"ז (31.5.1957) בירושלים. יוסי התחיל את לימודיו בבית-הספר היסודי "גאולים א"', ומילדות התבלט בכישוריו הספורטיביים. כשהיה בן 11 שנים, הוא הצטרף לאגודת "הפועל" בירושלים, הצטיין ונתקבל לעתודת המתעמלים של הנבחרת. אחרי שסיים את לימודיו בבית-הספר היסודי, עבר יוסי ל"אורט הנביאים" והשלים בו את לימודיו במגמות אלקטרוניקה ומחשבים. כספורטאי מצטיין, הוא נשלח למכון "וינגייט" לקורסים מתקדמים והשתתף בתחרויות התעמלות, שבהן ייצג בכבוד את בית-ספרו.

יוסי השתייך לארגון "נוער לנוער", תחילה כחניך ואחרי כן כמדריך וכרכז הארגון. הוא דאג לחניכיו בפעולות חברתיות וספורטיביות, וארגן להם טיולים במסגרת הגדנ"ע בבית-הספר ו"החברה להגנת הטבע". הוא השתתף בקביעות בחוג לריקודי-עם, וכשעבר ללמוד באוניברסיטה העברית רקד בלהקת המחול של הסטודנטים. יוסי הצטיין בשחייה, ועבר קורס כמציל מוסמך. הוא התמחה בסגנונות שחייה שונים, והתאמן בקפיצות מרהיבות ממקפצות גבוהות לתוך המים.

יוסי אהב את מקצוע הצילום, תחביב שהתמחה בו, והפך להיות צלם מקצועי. הוא ידע לספר על החיים ועל חוויותיו באמצעות עדשת המצלמה. בעזבונו נשאר אוסף של אלבומים גדושי תמונות מפליאות ביופיין. במיוחד הוא אהב לצלם נופים, שקיעות-שמש, ים, שדות ירוקים. הצילום השתלב בנפשו הרגישה כחלק מאהבת הארץ, ועם אהבתו לטייל במרחביה. תמונותיו מקשטות את קירות המחלקה לנוער וספורט של עיריית ירושלים.

הוא היטיב לנגן בגיטרה משירי הארץ ומשירי עמים. יוסי היה שר ומלווה עצמו בגיטרה. היה לו חוש הומור עדין, ובכישוריו המגוונים בתחומים הרבים שבהם עסק הוא רכש לעצמו את אהבתם של חברים וידידים, בני גילו וחניכיו.

באוגוסט 1975 התגייס יוסי לצה"ל, ושירת תחילה בחטיבת גולני. אולם כבוגר בית-ספר מקצועי במגמת אלקטרוניקה הוא הועבר לחיל-הקשר, ושירת ביחידת שריון. בפברואר 1977, עבר יוסי קורס ועלה לדרגת רב"ט. בינואר 1978, הוא עלה לדרגת סמל.

אחרי שסיים את שירותו הסדיר, נתמנה יוסי רכז "נוער לנוער" בירושלים בשעות הערב. בשעות היום הוא עבד כצלם בחנות צילום. משנת הלימודים 1979 עבד יוסי כמורה לחינוך גופני בבית-הספר "גבעת שפירא", שבגבעה הצרפתית.

בשנת 1981 הוא נשלח על-ידי הסוכנות היהודית לארצות-הברית, לחנך שם נוער יהודי. כשחזר לארץ נרשם יוסי ללימודים באוניברסיטה העברית, בחוגים למדעי המדינה וליחסים בינלאומיים. הוא המשיך לעבוד כמורה להתעמלות וכצלם מקצועי. בשנת 1982, הציעו לו דודיו בארצות-הברית לבוא אליהם ולהשתלם שם בניהול עסק משפחתי. הוא עזב את כל עיסוקיו ונסע אליהם. כעבור כחודש ימים הוא שב לארץ. יוסי העדיף את החיים בארץ, בחוג משפחתו וחבריו.

במוצאי שבת, 5.6.1982, הכינו לו חבריו מסיבת-הפתעה ליום הולדתו, במלאת לו 25 שנים. באמצע המסיבה קיבל צו-קריאה להתייצב ביחידתו. פרצה מלחמת שלום הגליל. הוא עזב את המסיבה ומיהר להתייצב ביחידתו.

ביום כ"ב בסיוון תשמ"ב (13.6.1982), כשחנה עם יחידתו במבואות צידון בלבנון, הוא נתקל בחוליית מחבלים. יוסי נורה ונהרג. בן 25 שנים הוא היה במותו. הוא הובא למנוחות בבית-הקברות בהר הרצל בירושלים. יוסי השאיר אחריו הורים, שני אחים ואחות.

שר הביטחון אריאל שרון כתב עליו למשפחתו: "יוסף ז"ל היה חייל מסור, אחראי, ממושמע ואהוב על הכול".

מפקד יחידתו כתב עליו: "כתמיד, כן במותו, עשה יוסי מעל ומעבר למוטל עליו. כשהתמקמה היחידה בחורש זיתים, אשר בצד הכביש המוביל לשכונה צפונית לצידון, הוא התקדם מיוזמתו עם חברו, כדי לוודא שהסביבה הקרובה אינה צופנת סכנות. מן המסתור השיגה אותו יד המרצחים וכגיבור נפל עם נשקו תוך שהוא מנסה להשיב לתוקפיו.

שלוש שנים ליווינו אותו, מאז הוצב ליחידה, עם שחרורו מן השירות הסדיר. תמיד היה נוכח. לא החסיר באימונים, בתרגילים ובתעסוקות השוטפות. תמיד עם החיוך ובמצב-רוח מרומם, נותן כתף רחבה למאמץ היחידתי ועושה מלאכתו בטיפול בציוד, בהנפקתו, בהחסנתו - באמונה ובמסירות של אדם המכיר בערך עבודתו בקשר העוצבתי. אהוב ואהוד על חבריו מילא תוכן חשוב בהווי היחידה".

לזכרו הופיעה חוברת, ובה העלו בני-משפחתו וחבריו קווים לדמותו. בבית-הספר "גבעת שפירא", שבו לימד, הוקם אולם ספורט על-שמו.

בניית אתרים: לוגו חברת תבונה