קורות חיים
דדון משה בן רחל וברוך.
נולד בט' בניסן תשכ"ח (7.4.68).
משה נולד בעיר לוד ובה גדל והתחנך. את למודיו החל בבית-הספר היסודי "הבנים" ואת השנתיים האחרונות ללימודיו היסודיים סיים בביה"ס "ביאליק", בעקבות מעבר המשפחה לדירה אחרת.
את לימודיו התיכוניים למד בביה"ס "אורט" שבתעשיה-האוירית. כשנתיים לאחר מכן עבד משה במחלקה ל"טיסות ניסוי" שבתעשיה האוירית.
חרוץ היה, צנוע וענו. החן והחביבות ליוו אותו לכל אורך הדרך. התנהגותו העדינה. האצילות והאדיבות שבו גרמו לכל המשפחה ולכל אלה שהכירוהו לראות בו עולם אשר לא נשכח לעד.
מבין תחביביו האהובים של משה בלט הספורט. כושרו בכדורגל אשר היה טמון בו, הביא, להצטרפותו לקבוצת הנוער של "הפועל לוד". ואיתה המשיך עד לגיוסו לצה"ל. כמו כן, אהב משה לשחק "טניס שולחן" במועדון הספורט העירוני, ובכך, לא השאיר רגע אחד של פנאי ותמיד פעיל היה.
בחודש מאי 1986 התגייס משה לצה"ל ומבסיס הקליטה נשלח לשרות ב"משמר הגבול".
כשישה חודשים מאוחר יותר נאלץ משה לעבור מהיחידה כתוצאה מסיבוכים רפואיים אשר התגלו ברגלו. משה הועבר לחיל הקשר, קליטתו בחיל היתה ללא דופי, כבר בתחילה נשלח לקורס מפ"ט קשר בבה"ד 7 של החיל, ומשם הוצב בחטיבת חי"ק מילואים, 408 אשר ממוקמת באזור בית-אל.
אהבת נפש-אהבת עולם, זוהי היתה מערכת היחסים בין משה לחברתו, אתי שיטרית. אותה הכיר מספסל הלימודים בבית-הספר היסודי ודרכם לא נפרדה עד יום מותו.
בערב ט"ו בשבט תשמ"ח, נסע משה בתפקיד בלויית חיילים נוספים מיחידתו. סמוך למבוא חורון התהפך הרכב הצבאי בו נסעו ומשה נפצע קשה והכרתו אבדה. הכרתו לא שבה אליו גם בבית-החולים, וכל המאמצים שנעשו להצילו במשך כשלושה חודשים לא עלו יפה.
ערב ל"ג בעומר, ערב הילולת הרשב"י, מסר משה את נשמתו.
למחרת היום הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בלוד.
יהי זכרו ברוך.