טוראי אברהם קריצמן שרידי ז"ל

קורות חיים

בן מאיר ויוכבד. נולד ב-6 במאי 1912 בשיקגו שבארצות-הברית. בהיותו בן 9 עלה לארץ עם הוריו שהשתקעו בתל-אביב. למד בבית-הספר "תחכמוני" ואחר-כך בבית-הספר הריאלי "תחכמוני". בימי מאורעות 1929 נכנס לתנועת "החוגים", שכונו אחר-כך "המחנות העולים". לפני סיימו לימודיו בבית-הספר הריאלי יצא להכשרה למשק שריד, היה בקבוצת החוגים בעין טבעון ואחר כך הצטרף להכשרת הנוער בבן-שמן. לאחר שעבד גם בבניה בתל-אביב נסע בשנת 1934 לאמריקה וחזר כעבור שנה. לא מצא סיפוקו בחיי העיר ולכן עבר לבן-שמן ושימש שם מדריך למטעים עד שנת 1942.

במאורעות 1936-1939 גר בפרדס בודד של הכפר, עבד ושמר בו. ב-1941 נשא אשה והחל לבנות את ביתו, אך כעבור שנה התגייס לצבא הבריטי, עבר משם לצבא האמריקני, כנתין ארצות-הברית, ושירת בבסיס התעופה בעבדן עד שנת 1945. היתה לו נטיה לכתוב דברי שירה ובעזבון שיריו מאותה תקופה משתקפת שנאתו הלוהטת לנאצים. משנת 1945 עבד בחולון כגנן המועצה המקומית ונטע בה את הגן הציבורי הגדול. בתחילת מלחמת-השחרור מילא תפקידי שמירה בחולון וב-25 במאי 1948 גויס לצבא ופעל בתפקידי קשר.

ב-11 ביוני 1948, יום לפני התחלת ההפוגה הראשונה, נשלח מהקורס בצריפין לאזור ספריה, לבלום את התקפתו הנועזת של האויב בכיוון צריפין ויהודיה. אברהם נשלח לחזית עם מכשיר אלחוט בכיתת פורצים. כשהותקפה הכיתה מן המארב והקשר נפסק, אסף מחבריו את הרימונים ולחם עד הרגע האחרון, עד שכדור האויב פילח את רקתו ב-11.6.1948. נקבר בו ביום בנחלת יצחק. "והיה אם ייבנה כאן ישוב חדש, בואי הנה ושתלי אי-שם פרחי פרגים. הם צומחים כאן יפה. והיה זה מקום קברי"- כך כתב לרעיתו 3 ימים לפני הקרב בו נפל. הניח אשה ושני ילדים.

ליום השנה הופיעה חוברת "עלי זכרון לאברהם קריצמן" (חולון, תש"ט) ובה תולדותיו, זכרונות, מבחר מכתבים ושירים.