קורות חיים
בסערת הקרב על יהודיה נפל יצחק, החייל האמיץ, אשר עמד עד אז בקרבות רבים. הוא שירת עם אחיו בפלוגה אחת, ומכיוון שלא היו שולחים שני אחים לאותו קרב, ניסה אחיו בכל פעם להשפיע עליו שלא יצא לקרב בזכות בתו הקטנה. אולם יצחק היה מתווכח ודוחה את ההצעה להישאר בעורף בזכות הבת הפעוטה.
יצחק נולד בירושלים. משסיים את בית הספר היסודי, החל לומד את מקצוע החשמלאות למכוניות. כבן שש-עשרה התייצב בלשכת הגיוס וביקש להתנדב לצבא הבריטי, כדי לצאת למערכה נגד החיה הנאצית. אולם מחמת גילו נדחתה בקשתו. תודות למרצו ולכושר תפיסתו השתלם יצחק והתמחה במקצועו. כבן תשע-עשרה נשא את חברתו לאישה, ודירת השניים שפעה תמיד חמימות ואהבה.
עם פרוץ המלחמה בערבים בשנת 1947, שונו אורחות חייהם. בלא היסוסים ושהיות, הצטרף יצחק לשורות הארגון הצבאי הלאומי. אחר שעבר תקופת אימונים, החל משתתף בהגנת תל-אביב ופרבריה. לילות כימים עשה בעמדות, ואך לעתים רחוקות סר לביתו, כדי לדרוש בשלום רעייתו. הוא גם לא סיפר למפקדו שאשתו מעוברת, כדי שלא ירחיקו אותו מקו החזית.
הידיעה שהציתו את בית הוריו בשכונת-התקווה, הגבירה את מרירותו, ובצאתו לפעולות עונשין, השתדל להתקרב יותר ויותר לעמדות האויב ולפגוע בו היטב. משנתבשר כי בת נולדה לו, סר אל אשתו לשעות אחדות בלבד, ואחר כך שב לחזית. כן השתתף בכיבוש יפו, ועמד בקרבות רבים עד שהוכנע.