טוראי שלמה רוזן ז"ל

קורות חיים

בן נפתלי וחנה. נולד בתאריך ט"ו באדר ב' תרע"ט (17.3.1919) בעיר שדליץ אשר בפולין. אמו מתה עליו בצעירותו. למד בבית-ספר עממי ובתלמוד-תורה. בעודו נער התחיל לעבוד. בגיל צעיר נתגלו בו ניצני כשרון ספרותי. מאמריו הראשונים פורסמו בעתון-קיר של "השומר הדתי" בשדליץ. היה פעיל בחיי הקן של "השומר הדתי" והרבה להשתתף במושבות-קיץ ובטיולים. בשנת 1937 יצא להכשרה לקבוצת "ראשית" שבז'ילונקה על יד ווארשה, התכונן לעלייה ב'. בינתיים פרצה מלחמת-העולם (את תקופת-חייו זו הוא מתאר בספרו "מתוך המפולת" אשר הופיע בהוצאת "עם עובד" בתל-אביב). שלמה הצליח לעבור בגניבה את הגבול ולהגיע לווילנה. שם הצטרף למחנה החלוצי. הצטרף להכשרה בקלינובה על-יד קובנה. שימש זמן-מה כשליח המחנה החלוצי הדתי בליטא לשם העברת נוער לווילנה, פעולה שהייתה כרוכה בסכנות רבות. בספטמבר 1941 זכה להגיע ארצה דרך רוסיה, יפאן, סין, סינגפור, הודו-סין, דרום-אפריקה וכו'.

בארץ הצטרף לקבוצת "אברהם" בכפר-פינס, עבד בפרדסי כרכור וביער בחדרה. נקלט יפה בחברה ובעבודה. בשנת 1942 נשא לאשה את חברתו מההכשרה. באביב 1943 היה בין ראשוני העולים לכפר-עציון. עבד שם כאחראי לעבודת המטע והשתלם במקצוע זה. בכפר-עציון היה פעיל בחיי החברה והתרבות ובארגון מסעות, שתיארם ברשימותיו ובשיריו. פירסם מאמרים בעתונות על חיי המתנחלים בהרים. היה חבר וועדת החברים של כפר-עציון.

בתקופת המצור והקרבות בגוש שימש כקשר במשדר. עד הרגע האחרון לא עזב את משמרתו. בימי-ההתקפה האחרונים. בקרב האחרון, בימים ג'-ד' באייר , עבד במכשיר הקשר בחדר המפקדה במקלט שבמנזר הגרמני. עלה פעמים מספר על הגג כדי לתקן את האנטנה שנפגעה מכדורי האוייב, אף כי הדבר היה כרוך בסכנת נפשות. בלילה השתתף בהתייעצות החברים עם יעקב אלטמן, מפקד הגוש. בפרוץ האוייב לשערי הכפר ב-ד' באייר תש"ח (13.5.1948) הודיעו הקשרים על כך לירושלים, פוצצו את המכשיר ושרפו את המסמכים. כוחות האוייב ניסו לחדור למקלט-מקום בו הייתה המפקדה וגם תחנת-השידור, ומשנוכחו לדעת שלא יצליחו בכך - פוצצו את בניין המנזר הגרמני אשר הריסותיו כיסו את המקלט על מגיניו.שלמה נפל תחת הריסות המנזר הגרמני. ביום כ"ב במרחשוון תש"י (17.11.1949) הועבר עם שאר חללי הגוש למנוחת עולמים להר-הרצל בירושלים. הניח אשה ובת.