תפריט נגישות

טוראי בן-ציון גרודזנסקי ז"ל

בן-ציון גרודזנסקי
בן 32 בנפלו
בן חיה-שרה ומרדכי-יוסף
נולד בפולין - ביאליסטוק
בי"ד באדר ב' תרע"ו, 19/3/1916
התגורר בכפר עציון
שרת בחבר כפר עציון, חיל הקשר והתקשוב
נפל בקרב
בד' באייר תש"ח, 13/5/1948
במלחמת העצמאות
מקום נפילה: המנזר הגרמני-כפר עציון
באזור ירושלים והסביבה
מקום קבורה: ירושלים - הר הרצל
אזור: א, חלקה: 18, קבר: 90.
הותיר: אשה ושתי בנות

קורות חיים

בן מרדכי-יוסף וחיה -שרה. נולד בתאריך י"ד באדר ב' תרע"ו (19.3.1916) בביאליסטוק שבפולין. אביו היה ממיסדי הגימנסיה "תחכמוני" וממוריה, אדם אהוב ומקובל בכל העיר. אביו נפטר בילדותו, ואימו האלמנה נשאה בעול הפרנסה וחינוך ילדיה. בכל כוחותיה התאמצה לשמור על הרמה והאווירה הרוחנית בביתה כפי שהיו קיימות בחיי בעלה ואשר לא מעט השפיעו על חינוך הילדים. בן-ציון למד בגימנסיה "תחכמוני" וסיים בה 6 כיתות. משנת תר"ץ היה חבר תנועת-הנוער "השומר הדתי". במהרה נכנס בעול ההדרכה והיה למנהל מושבות-הקיץ של התנועה. כתב מאמרים ורשימות וערך עתוני-קיר. זמן-מה עבד בפנקסנות, אך בשנת תרצ"ו עבר להכשרה בקבוצת "ראשית" בז'ילונקה על ליד ווארשה. באותו זמן עבד גם בהנהגה הראשית של "השומר הדתי" בווארשה והתכונן לעלות לארץ, אך גיוסו לצבא הפולני ב-1938 סיכל תוכניתו זו. מלחמת-העולם השנייה מצאתהו בשורות הצבא הפולני. לאחר תבוסתה של פולין וכניעתה ניסה לעבור את הגבול לרומניה ולעלות משם לארץ. כשנכשל נסיונו זה, עבר לווילנה. גם שם נכנס לעול פעולה ציבורית כמזכיר ההנהלה של חלוצי "תורה ועבודה" מפולין אשר התרכזו במספר קיבוצים בליטא.

באביב תש"א (1941) הגיע לארץ עם העלייה מליטא ומיד הצטרף לקבוצת "אברהם" שבכפר פינס. עבד בפרדסים, ביער של חדרה ובכרמי גבעת עדה. בשנת 1942 נשא אישה.

היה מראשוני העולים לכפר-עציון וממייסדיו. שקד במסירות על חיי התרבות של הקבוצה. היה מפעילי החוג הדרמטי המקומי, אהב נגינה ופרט על מנדולינה. כבר משנת 1942 התמסר מאוד לטיפול בספרייה ובהשתדלותו העלה אותה לרמה גבוהה. כמו-כן היה חבר בוועדת התרבות.

בשנת 1943 ומאז כ"ט בנובמבר היו הוא וחברו הקרוב שלמה רוזן, האחראים לעבוד ליד המשדר. בימי ההתקפה האחרונה עבד ליד המשדר תוך שליטה עצמית. פעמים רבות, תחת מטר כדורים וסכנת נפשות, עלה על הגג לתקן את האנטנה שנפגעה. בפרוץ שריוני האויב לכפר הודיע על כך לירושלים ולתל-אביב וביקש רשות להרוס את המשדר ואף השמיד אותו ואת המסמכים החשובים. ביום ד' באייר תש"ח (13.5.1948) חדר האויב לכפר-עציון. האויב פוצץ את במנזר הגרמני מחוסר יכולתו לחדור לתוכו ולהתגבר על מגיניו. בן-ציון מצא את מותו תחת הריסות המנזר הגרמני. באחד ממכתביו האחרונים כתב: "אם בסכנה של הקרבת חיי אני יכול להציל ישובנו זה, אז מות-קדושים הוא טעם נאצל". ביום כ"ה במרחשוון תש"י (17.11.1949) הועבר עם שאר חללי הגוש להר-הרצל בירושלים למנוחת עולמים.

הופק במערכת "גלעד-לזכרם", באמצעות חב' תבונה בע"מ (054-6700799)
בניית אתרים: לוגו חברת תבונה