טוראי שמואל שמוליק לוי ז"ל

קורות חיים

שתי בנות היו לי, כמהתי לבן. שש שנים עברו והנה אני בהריון בשלישית. לאחר תשעה ירחי לידה, ילדתי בן בכור במשקל 5 קילוגרם, שמואל נקרא שמו בישראל. גננת בגן פרטי הייתי, אך בעקבות הולדת בן הזקונים החלטתי שאני נשארת בבית לטפל ולגדל את ילדי, את חווית הגידול אחווה בבית מקרוב עם הילד שלי.

נדר נדרנו, במידה ויהיה זה בן, תספורתו הראשונה תהיה בגיל שלוש בהר-מירון בל"ג בעומר.

באחד הטיולים שלי פגשנו בסבתא אחת שאמרה לי: "את התספורת תעשי, אך לא בזמן החג, מלחמה תהיה בארצנו" וכך היה, מלחמת "ששת-הימים" פרצה ואת הנדר קיימנו רק אחרי שישה ימים, אכן אלו תעתועי הגורל אמרתי לעצמי.

שמוליק גדל, למד בבית הספר היסודי ולאחר מכן בבית הספר העיוני בצפת, הוא היה תלמיד מבריק, "מורד" מילדותו שלא הסכים לכל שיגעונות המורים, היה בעל רעיונות אישיים, "איש הטבע והאויר" קראנו לו, הוא אהב לטייל ובמיוחד אהב בעלי חיים, תמיד היה הוא והסוסים שלו, עוד בנערותו אהב לקשט את חדרו בתמונות סוסים.

וכך נהג לומר: "תמיד כאשר אני למעלה עם הסוסים במרחבים, רק שם אני מרגיש את החופש האמיתי, אני, הסוס והרוח דוהרים דוהרים באין מעצורים".

את טקס הבר מצווה ערכנו בכותל המערבי, נסענו בני המשפחה, חברים וזקני צפת, עלינו לירושלים ובין תפילה להנחת תפילין ובאוירה מיסטית בכותל המערבי, המשכנו לפיקניק במורדות ההרים, כפי שאהב בטבע.

שמוליק לא הספיק הרבה בחייו, חייו הקצרים נעו בין בילוי בחוגי נוער, גדנ"ע והנוער העובד, לבין העבודה בחברת אגד, שבה הספיק לעבוד בטרם התגייס. אך תמיד חזר אל מרחבי הטבע והסוסים.

הוא התגייס לצבא לחיל הקשר בפיקוד צפון, מספר ימים לפני יום הולדתו והשחרור מהצבא נפטר. נפל ולא הספיק לבצע את תוכניתו האמיתית ללמוד ולעבור להתגורר בעיר הגדולה תל-אביב.

שמוליק נולד ביום 24.8.65 בצפת בירת הגליל מוקדם בבוקר, עם לחות הטל וריח פרדסים ונפל ביום רביעי 13.8.87.

הוא נולד ונפטר באותו חודש, לא הספיק להגשים את חלומותיו.

יהי זכרו ברוך.