תפריט נגישות

טוראי אברהם משולם ז"ל

אברהם משולם
בן 18 בנפלו
בן מזל ויפת
נולד בתימן
בתמוז תר"צ, 8/1930
שרת בחיל רגלים
נפל בקרב
בד' בסיון תש"ח, 11/6/1948
במלחמת העצמאות
מקום נפילה: יהודיה - יהוד
באזור מרכז הארץ והשפלה
מקום קבורה: תל אביב - קרית שאול
חלקה: 11.
הותיר: הורים

קורות חיים

בן יפת ומזל. נולד בחודש תמוז תר"ץ (אוגוסט 1930) בתימן.

בהיותו בן 4 שנים עלתה משפחתו ארצה והתיישבה בתל-אביב. אברהם למד בתלמוד תורה לפי הנוסח הישן במחנה יוסף, והמשיך בבית הספר העירוני תלמוד תורה לתימנים ברחוב קלישר. משעברה המשפחה מכרם התימנים לשכונת התקווה עבר אברהם ללמוד בבית-הספר הכללי "יסוד המעלה" לאחר שסיים את לימודיו היסודיים יצא לעבוד בבית חרושת למאזניים כדי לעזור לפרנסת המשפחה. בהיותו כבן 16 שנים הצטרף לאצ"ל ביקש לפעול במסגרת הארגון נגד השלטון הבריטי בארץ.

כשהוכרז על הקמת המדינה היה אברהם מגויס בשורות האצ"ל שפעל בתחום העיר תל-אביב ובנותיה. ביום 11.6.1948, היום שבו הייתה צריכה להיכנס לתוקפה ההפוגה הראשונה, הותקף הכפר יהודייה. הכפר כבר היה נטוש וישבה בו יחידת חיל מצב, ברובה אנשי אצ"ל. "באותו יום הגיעה לכפר יחידת צבא (צה"ל) ממחנה תל-השומר כדי לערוך סיור משותף עם אנשינו" מספר מפקד הפעולה ביהודייה. "הפטרול המשותף יצא לשטח ולאחר סיור שנמשך כשעה ורבע חזר ללא כל התנגשות ומסר שאין כל פעילות של ערבים בשטח. ואולם בשעה שהיחידה של צה"ל חזרה לבסיסה היא הותקפה באופן פתאומי על-ידי מארב של האויב שהסתתר בצדי הכביש בין יהודייה וכפר ענה... מיד לאחר מכן נורו יריות תותח על יהודייה (יריות שבאו מכיוון לוד) כפי הנראה זה היה האות לכוחות האויב לפתוח בהתקפה." וכך ממשיך המפקד את סיפורו על השתלשלות הקרב: "נתברר לי שכוחות האויב הכינו את ההתקפה מבעוד לילה והסתתרו בגבולות הכפר. בשעה שהתחילה ההתקפה היו הערבים למעשה בתוך הכפר שהיה פרוץ מכל עבריו והפרדסים סביבו שימשו להם מקום טוב להסתתר. כבר עם התחלת ההתקפה היו פצועים בין אנשינו אבל עד שעה 8:00 לא נודע לי על אבדות בנפש, מכל ההודעות שהגיעו אלי בקשר מן העמדות. אותה שעה קיבלתי ידיעה מעמדה מספר 2 שהעמדה מוקפת ולאחר מכן נותק הקו הטלפוני. התקשרתי עם עמדה מספר 4 וביקשתי לקבל עזרה מכונית משוריינת של ההגנה כדי לשחרר את הנצורים בעמדה מספר 2. עם זאת אספתי כיתה ובה שישה אנשים ויצאתי אתם לחפות על הנסיגה של האנשים מעמדה מספר 2. המכונית המשוריינת אמנם הגיעה אבל בקרבת העמדה, תחת אש הערבים, ירדה מן הכביש והתהפכה לתוך התעלה. אנשי ההגנה שהיו בתוך המכונית ניסו לצאת ממנה ושניים שיצאו ראשונים נפגעו מאש הערבים והוכנסו על ידי חבריהם למכונית. בדרך נס הצליח הנהג להוציא את המכונית מתוך התעלה ולהסתלק עם הפצועים. הכיתה שהיתה אתי וחיפתה על המכונית ועל העמדה המשיכה לחפות באש עד אשר התחמושת אזלה אצלינו. הערבים המשיכו להתקדם לעברנו ואז נסוגותי עם הכיתה עד למטה שלנו וניסיתי להתקשר עם שאר העמדות. הצלחתי להתקשר רק עם עמדה מספר 1 ועם עמדה מספר 4. נודע לי שהערבים הצליחו לחדור לכפר מכל הכיוונים ושהעמדות מוקפות אבל אין להם כל אבדות בנפש. משנוכחתי לדעת שאין תקווה להחזיק במקום נתתי פקודת נסיגה לכיוון פתח-תקווה... במפקד שערכתי לאחר זמן קצר נתברר לי שחמישה אנשים מעמדה 2 נעדרים". רק לאחר זמן זוהו גופות הנעדרים והובאו לקבר ישראל.

אברהם נפל בקרב על יהודייה ביום ד' סיוון תש"ח (11.6.1948) והובא למנוחת עולמים בבית-הקברות הצבאי בקרית-שאול ביום י"א אייר תשי"ב (6.5.1952).

השאיר אחריו אם (אביו נפטר כמה שנים לאחר מכן).

בניית אתרים: לוגו חברת תבונה