בת רינה ויצחק. נולדה ביום כ"ד באלול תשל"ו (19.9.1976) בחיפה, כאחות תאומה לענבל. קרן יצאה ראשונה לאוויר העולם, ולכן ניתן לה שמה - היתה הראשונה שראתה את קרן האור. מאז ילדותה, היתה קרן היוזמת, הפועלת, האיכפתית, הרגישה והראשונה בכל; היא היתה "קרן האור" לכל המשפחה. מגיל צעיר ידעה קרן שעליה להתחלק בכל דבר, גם בתשומת הלב של ההורים, עם אחותה התאומה. כשהגיעה העת ללכת לגן חובה, החליטו להפריד בין האחיות. גני הילדים היו צמודים זה לזה, אבל האחיות לא יכלו להמשיך לשחק יחד, כמו ששיחקו עד אז, והפרידה היתה קשה. כשהיו נפגשות שוב, בשעות הצהריים, לא נפרדו לרגע. קרן התחילה ללמוד בבית-הספר היסודי "הרצל", ושוב, לא עם אחותה התאומה באותה כיתה. רק כעבור כמה שנים, כשהוחלט להכניס אותה לכיתת ספורט, "התאחדה" קרן עם ענבל. התברר שהכושר הספורטיבי מצוי אצל שתי האחיות ושתיהן מתאימות ללמוד בכיתה המיוחדת ורבת היוקרה. בהיותה בכיתת הספורט השתתפה קרן בפעילות של טניס, שחייה, ובכל הענפים של התעמלות קרקע. כשהיתה קרן בת תשע נפרדו הוריה והיא עברה לגור עם אמה ועם אחותה התאומה ברמות רמז. היא התחילה ללמוד בבית-ספר "פיכמן", ועברה תקופה של הסתגלות לא קלה. אבל קרן היתה אופטימית וחזקה, ותמיד מצאה דרך לראות את קרן האור החיובית. היא עזרה גם לאחותה התאומה להתגבר על קשיי ההסתגלות. בהיותה כבת אחת עשרה נולדה לה אחות, מנישואיה השניים של אמה. קרן, שידעה להתחלק בכל דבר עם ענבל התאומה, לא התקשתה לחלוק את חדרה עם אחותה הקטנטנה. היא אפילו עזרה לאמה לטפל בתינוקת, והיתה יוצאת לטייל עם העגלה, כשהיא גאה באחותה החדשה.
לאחר שש שנים בבית-הספר היסודי, המשיכה קרן ללמוד בחטיבת הביניים "עירוני ה'", בכרמל, אבל לאחר שנתיים, התברר שקרן מוכשרת מאוד במקצועות הטכנולוגיים והיא נשלחה למבדקים לקראת לימודים בבסמ"ת. קרן עברה בצלחה את המבדקים, והתחילה ללמוד בבסמ"ת במגמת בניין. בתום לימודיה התיכוניים, הוריה ניסו לשכנע אותה שתמשיך ללמוד עוד שנתיים בבית-ספר להנדסאים, אבל קרן לא הסכימה. היא רצתה להתגייס לצה"ל.
בדצמבר 1994 התגייסה קרן לצה"ל ואף על פי שאהבה מאוד את הבילויים הליליים בחיפה, בחרה לעבור קורס קשתיות, ולהיות מוכ"מת יבשתית, בבסיס רחוק מהבית. קרן הוצבה בבסיס בצפון הארץ ואילו אחותה, ענבל, שגם היא עברה אותו קורס, נשלחה לדרום הארץ. באותה תקופה לא הרבו האחיות להיפגש, כי כל אחת מהן יצאה לחופשה בימים אחרים. את הקשר ביניהן שמרו באמצעות הטלפון, וכאשר הצליחו להיפגש בבית, היתה השמחה גדולה. בסוף 1995 סיימו שתי האחיות קורס של מפקדות צוות, ושוב נשלחו למקומות שונים בארץ. קרן היתה גאה מאוד בתפקיד שביצעה. היא אהבה את עבודתה ואת חבריה לעבודה. מפקדיה הכירו במסירותה הרבה לעבודה ובמידת הרצינות שייחסה לתפקידה ולכן מינו אותה לסמלת מבצעים של הפלוגה ולאחראית על החומר הסודי.
בערב של יום 4.6.1996 יצאה קרן עם סגן צבי רוגל וסמל ראשון משה אזוולוס לסיור צוותים, בכל המוצבים שהיו בגזרה השייכת להם. בשעות הבוקר המוקדמות של יום המחרת, י"ח בסיוון תשנ"ו (5.6.1996), בהיותם בדרכם אל הבסיס, סטה הרכב מן הכביש ופגע בעץ זית. מעוצמת המכה נהרגה קרן ויחד עמה נהרג גם סמל ראשון משה אזוולוס. קרן הובאה למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בחיפה. בת עשרים היתה בנופלה. השאירה אחריה הורים, אחות תאומה - ענבל ועוד שלושה אחים - גילי, איתי ולירון. לאחר מותה הועלתה קרן לדרגת סמל.