מפקד יחידתו כתב עליו: "כתמיד, כן במותו, עשה יוסי מעל ומעבר למוטל עליו. כשהתמקמה היחידה בחורש זיתים, אשר בצד הכביש המוביל לשכונה צפונית לצידון, הוא התקדם מיוזמתו עם חברו, כדי לוודא שהסביבה הקרובה אינה צופנת סכנות. מן המסתור השיגה אותו יד המרצחים וכגיבור נפל עם נשקו תוך שהוא מנסה להשיב לתוקפיו.
שלוש שנים ליווינו אותו, מאז הוצב ליחידה, עם שחרורו מן השירות הסדיר. תמיד היה נוכח. לא החסיר באימונים, בתרגילים ובתעסוקות השוטפות. תמיד עם החיוך ובמצב-רוח מרומם, נותן כתף רחבה למאמץ היחידתי ועושה מלאכתו בטיפול בציוד, בהנפקתו, בהחסנתו - באמונה ובמסירות של אדם המכיר בערך עבודתו בקשר העוצבתי. אהוב ואהוד על חבריו מילא תוכן חשוב בהווי היחידה".