דרור חנין ז"ל

קורות חיים

דרור נולד בי"ז באב תשל"ו (13.08.1976) בתל השומר והוא בן רביעי במשפחה. בנם של אברהם ורחל חנין, אח ליוסי, שלמה ואייל.

דרור למד בבית הספר היסודי "במעלה" ביהוד. בחטיבת הביניים למד בישיבת "אור גאון" בבני ברק, חזר למסלול החילוני והמשיך את לימודיו בתיכון "מקיף יהוד".

בשנת 1994 התגייס דרור לצבא ושירת בפיקוד העורף. במסגרת שירותו הצבאי הכיר את רחלי, ותוך דקות הכריז: "את תהי אשתי". סיפור אהבה מהאגדות.

בשנת 2001 נשא לאישה את רחלי ובשנים הבאות נולדו להם שלושת הילדים שדרור הותיר אחריו: שקד נולדה ב-2003, יואב נולד ב-2007 ואביגיל נולדה בסוף שנת 2013.

דרור עבד כמנהל פרויקטים בבניין. הוא בלט כאיש כפיים ויצירה אשר בכל הזדמנות בנה, שיפץ, תיקן והתקין עבור כל דורש באהבה ובלי לצפות לשום תמורה.

דרור קידש את המושג "אהבת חינם". הוא תרם ונתן, הלך, וחזר, פעל, התנדב, בנה, התרוצץ ועשה למען האחר, והכול אך ורק כדי לשמח ולעזור לאחרים. דרור התנדב בכל מקום שהיה צריך עזרה: בהקמת מחנה צופים בקיץ, בכיתת כוננות ביישוב בית אריה בו גר, בכיבוי אש, בעזרה למשפחה נזקקת. לכל מי שרק אמר "אני צריך" דרור ענה: "יש לך!"

באופן טבעי, דרור אסף סביבו אינספור חברים מהצבא, מהיישוב, מהעבודה. חברים של חברים הפכו להיות בתוך שניות חברים שלו...

בחודש יוני 2014, אחרי שמחבלים חטפו ורצחו שלושה צעירים בשומרון, התגבר ירי רקטות מרצועת עזה לישראל ובעקבות כך יצאה ישראל למבצע "צוק איתן" נגד החמאס באזור עזה. המבצע החל ב-8.7.2014 בהפצצות מהאוויר, וכעבור תשעה ימים החלה כניסה קרקעית של יחידות צבא לרצועת עזה לטפל במוקדי הירי ובמנהרות הטרור, משימות שבוצעו עד תום המבצע בסוף חודש אוגוסט. במהלך המבצע נורו אלפי טילים מרצועת עזה לישראל, רבים מהם לעבר יישובי עוטף עזה.

עם תחילת המבצע גמלה החלטה בליבו של דרור, לאסוף ממתקים עבור חיילים ולנסוע אליהם לעוטף עזה, לחלק להם בעצמו את שאסף ולשמח אותם. הוא פעל לאיסוף תרומות ממפעלים, ישב בלילות וארז חבילות אישיות עבור הכוחות בחזית.

דרור רתם לעניין את קצין הביטחון של היישוב ויחד הם נסעו ביום שלישי י"ז בתמוז התשע"ד (15.07.2014), לחלק ולשמח. במהלך היום השניים פגשו חיילים, הצטלמו, העלו חיוך על פני הסובבים אותם והיו בעצמם מאושרים מעצם המעשה. הם ביקרו בחמ"ל היישוב נתיב העשרה, השאירו חבילות לכל הצוות המאייש ודרור היה נחוש להמשיך בדרך ולחלק שי באופן אישי לכל חייל שמאייש עמדה באזור.

כל אותו היום שרקו סביבם פצמ"רים והם פעלו באופן אחראי ונשמעו להוראות פיקוד העורף, כאשר הם נשכבים על הארץ סמוך לקיר עם ידיים על הראש.

דקות ספורות אחרי שיצאו מנתיב העשרה הותקפו במטח מרגמות נוסף, וגם הפעם נטשו דרור וחברו את הרכב ורצו לתפוס מחסה. דרור נשכב בצמוד לחומה וכיסה את ראשו בידיו, אך נפגע משלושה רסיסים של מרגמה שהתפוצצה מטרים ספורים מהם. אחד הרסיסים, קטן וקטלני, פגע בדרור ישירות בצד בית החזה וגרם למותו. כל כוחות ההצלה שהיו במקום ושהגיעו בתוך דקות ספורות לא הצליחו, למרות המאמצים הרבים, להציל את חייו.

דרור היה להרוג הראשון במבצע "צוק איתן". מיד לאחר נפילתו התפרסמו נסיבות מותו ומעשה ההתנדבות והוא הפך למודל וחיקוי. תוך מספר ימים שטף את הארץ גל של התנדבות ונתינה ואזרחים רבים נרתמו לחיזוק החיילים ותושבי קו העימות.

דרור, בן 38 שנים פחות חודש במותו, הובא למנוחות בבית העלמין ביהוד. על מצבתו כתבו אוהביו: "כל חייו היו אהבת חינם, חסד ונתינה, כשהוא מקיים את המצווה 'ואהבת לרעך כמוך'."

דרור הותיר אישה ושלושה ילדים, הורים ושלושה אחים.

בתו של דרור, שקד, וגיסו אוריאל שי כתבו ושרו את השיר "שירת הדרור" לזכרו:

"ציפור הדרור ששהתה בתוכנו והפיצה לנו אור ונתינה / יצאה, היא חופשייה / בחייך רק דאגת לתת לכולם את הנשמה / עושה שלום בינינו, איזו אבידה / עכשיו נישא תפילה למעלה, שתיתן את הכוח להמשיך את דרכך.

את השיר הזה נשיר כולנו / לך אהוב יקר הגיבור שלנו / תן לנו את הכוח להמשיך כי אתה שוכן למעלה / את האהבה שלך נפיץ, ונמשיך איתה גם הלאה"...

"לעד יישאר דרור בעיני אוהביו ומכריו כסמל ומופת לרוח ההתנדבות ואהבת חינם", כותבים בני המשפחה, ומוסיפים: "כי מדי דברי בו זכור אזכרנו עוד" (ירמיהו ל"א, י"ט).