סגן רונן יהודה ז"ל

קורות חיים

נולד ב-19.4.75 ח' באייר תשל"ה נפטר ב-17.11.97 ח"י במר חשוון התשנ"ח רונן החל את צעדיו הראשונים בגן ובית ספר יסודי במסגרת חב"ד "אור מנחם", היה תלמיד חכם, אוהב את הבריות והם אהבו אותו וכפי שכתב מורהו מכתה ד: "תענוג היה ללמדך , ובטוחני שאתגעגע אליך". יד הגורל הביאה את אותו מורה להיות הרב הצבאי שהספיד את רונן.

את חטיבת הביניים עשה בבית הספר הדתי בצפת, בה גילה את כשרונו בין היתר בתחום הספורט כדורסל והיה לקפטן קבוצת "אליצור", ואך הוביל את הקבוצה לאליפות.

את יחסו החם לחבריו לא ניתן לתאר במילים, וכאהבתו ומסירתו המיוחדים לחבריו לא זוכים היום לראות, יחס אשר נמשך גם כאשר רונן עזב את צפת בתקופת התיכון ויצא ללמוד במכללת בזק שבירושלים.

במכללת בזק בילה רונן את שנותיו היפות, כאשר הסבתא מרים מלווה אותו ברגעים שונים עם סנדוויץ טוב, ממתק או כל פינוק אחר ועם סתם ביקורים בפנימיה, ביקורים שהיו מלאי אהבה הדדית.

במכללת בזק המשיך להתמיד בלימודים ולהצטיין בהם, המשיך להקדיש את זמנו לחברים המתקשים בלימודים אם בעזרה מיקצועית ואם בייעוץ או באוזן קשבת. רונן המשיך להקדיש מזמנו למקצוע הספורט שאהב הכדורסל, והיה מאמן של השכבות הצעירות ממנו. פרט להתעסקות בספורט רונן היה תלמיד טוב המורים מאוד חיבבו אותו, ובקרב בנות המין היפה הייתה לו הצלחה גדולה. רונן לא ניצל לרעה הצלחה זו ולבסוף מבין כל הפנימייה בחר רונן לצאת דווקא עם המדריכה. בסוף כיתה י"ב יצא רונן לטירונות וסיים בהצטיינות.

לאחר מכן חזר למכללת בזק בירושלים והמשיך לכיתה י"ג. היה חונך (עוזר בשיעורי בית) של שכבת ט'. עם סיום כיתה י"ג יצא רונן למסלול ייעודי לקצונה לקציני קשר גדודיים (מסלול בן שנה ושמונה חודשים). המסלול כלל קורס יסוד בבה"ד 7, סיפוח בבט"ר עציון בבית לחם, קורס מכי"ם, קורס קצינים בבה"ד 1, והשלמת הקצונה בבה"ד 7.

רונן רכש חברים נוספים אשר המשיכו עימו את דרכם בצבא, בחיל הקשר במסלול הקצונה. לאורך כל הדרך הצטיין באופיו הנוח, הסובלני, הרגוע וביחסו האנושי המיוחד לכל חבריו.

רונן אהב מאוד את הטבע ואת הטיולים בחיק הטבע וניצל כל הזדמנות לטיולים, ודומני שאין פיסת אדמה יפה וטובה בארץ שרונן לא ביקר בה.

"הוא אהב את הארץ והתהלך בכל שביליה, בהרים ובגאיות אהב את החי והצומח וכל מה שהביע יופי וחיים את היופי הזה הוא הנציח בכתב ובצילום".

רונן היה לסג"מ בחיל הקשר, ב"אבן יקרה" אשר בקריה. כפי שהעידו עליו מפקדיו וחבריו היה אדם משכמו ומעלה, אחד ויחיד ומיוחד, באופיו הרגוע, השליו, הסבלני, והחיוך הנצחי, עם כשרון על אנושי להקשבה ולמתן עזרה בכל עת ובכל שעה, לכל הפונים אליו ומכל הדרגים.

עם מפקדיו היה חבר טוב, ותמיד בגובה העיניים עם כל החיילים והחיילות. רונן אהב את משפחתו, הוריו ואחיו אהבה עזה, במסירותו המיוחדת למשפחה וביחסו החם היה יחיד במינו.

את אהבתו לאופנוע מימש כשהיה בן 21 ולא הספיק להחליט אם זוהי אהבתו האמיתית או חוויה זמנית וחולפת. וכשהוא רק בן 22, בשעת נסיעה על האופנוע כשהוא מלווה על ידי חברו הטוב שגיא, החליט הקב"ה שאת כל הפרחים היפים הוא קוטף לגינתו שבשמיים וקטף גם את הפרח היפה שלנו, ללא שאלות וללא תהיות. ולא שאל אותי הקדוש ברוך הוא אם יכול הוא לקטוף את הפרח שלי, שהרי גינתו גדולה היא ושלי קטנה, ומה היה מזיק לו לקדוש ברוך הוא אם היה משאיר לי את הפרח שלי? כמובן לשאלה זו לעולם לא אקבל תשובה.

או שבעצם, כבר קיבלתי את התשובה.