קורות חיים
אייל נולד ב-24 בנובמבר 1973 יום שבת בשעה 19:00. בני הבכור. כחודש לפני הולדתו, התנהלה מלחמת יום הכיפורים וכל העם גוייס למאמץ המלחמתי, לא היו אירועים ולא היו שמחות, ולכן כשנולד אייל זו היתה בשבילנו השמחה הראשונה לאחר כאב ועצבות.
אייל הצטיין בחן ובשובבות, אי אפשר היה להתעלם ממנו, וסחף את כל הסובבים אותו למעשי קונדסות וצחוק. למד בבית ספר היסודי "אילנות" בעירו אשדוד. למד קרוא וכתוב והתגלתה אהבתו לספרים, "תולעת ספרים" כינוהו. בנוסף לאהבתו לספרים אהב את הים ובכל הזדמנות, היה הולך עם כלביו, אותם אילף, לשחות ולהשתולל איתם.
לאחר שנתיים בחטיבת הביניים בבית ספר המקיף א' באשדוד, החליט להמשיך את לימודיו במכללת "בזק" ללימודי קשר ולאלקטרוניקה בירושלים. שם למד חמש שנים, רכש ביטחון ועצמאות, ידידים חדשים ועיצב את אישיותו במו ידיו. גם במכללת "בזק" קשה היה להתעלם מקיומו, סחף בצחוקו, ובעליצותו את כל מדריכיו וחבריו, אהב לעזור לחלשים ממנו והגן עליהם מפני החזקים שהתנכלו להם: "מנהיג מלידה".
בסיימו את מכללת "בזק" כטכנאי תקשורת ואלקטרוניקה, חיל הקשר קלט אותו לשורותיו, וכדבר טבעי פנה לקצונה. המאושרים בהורים היינו. הנה אנו מגדלים ילד לתפארת עטרת ראשינו וגאוות המשפחה. "פייטר" רצה להיות, לשרת את המולדת, ובהמלצת מפקדיו סופח לצנחנים. בסנור, בסיס טירונות לצנחנים שם שרת כקצין קשר. היה מפקד אהוב ואהוד, ועוד לפני היותו מפקד היה אדם שהקשיב לחייליו שהיו קשורים אליו באהבה ובהערכה. מפקדיו ידעו שכל משימה שתוטל עליו תתבצע ברמה המקצועית הדרושה ועל הצד הטוב ביותר.
באותו יום מר ה-22 בינואר 1995, יצא אייל מהבית לבסיס לאחר נשיקת בוקר, מבושם ומצוחצח כמו שאהב, אך יד בני בליעל השיגה אותו וקטעה חלומות ותקוות.
אייל נפצע אנושות בראשו ובכל חלקי גופו. שבעה ימים נלחם אייל על חייו בבית-החולים הדסה עין כרם.
קיווינו אנו בני משפחתו וחבריו הרבים, שלא עזבוהו לרגע, ומפקדיו, שכוח הרצון ואהבתו לחיים יתגברו על כל מכשול. שהנה הוא יקום ויחזור אלינו חזרה.
אייל שנלחם על הגשמת רצונו ושאיפותיו בחיים, נכנע למוות. וביום שבת ה-28 בינואר 1995 בשעה 11:45 החזיר את נשמתו לבוראו מבלי שישוב להכרה. בשבת נולד ובשבת נפטר. בן 21 היה במותו, בחור צעיר ורענן, שלא זכה להמשיך בשרות המולדת או בצעדים כלשהם בחיים האזרחיים.
ואני אימו שואלת את אלוהים מדוע?
יהי זכרו ברוך...