קורות חיים
מרב נולדה בתאריך 11.4.77 כ"ג ניסן תשל"ז בביה"ח "שערי צדק" בירושלים ביתה הראשון היה ברחוב אלעזר בן יאיר 4 בשכונת קטמון ג' בירושלים.
בגיל 3 חודשים עברו משפחת נחום לדירתם ברחוב בן גמלא 10, בשכונת קטמון הישנה שם גדלה עד גיל 11. עד גיל שנה טיפלה בה דודתה מלכה (אחות אביה) ומיד לאחר מכן המשיכה לגדול במעון "נעמת" בקטמון ג' ובית אלישבע עד גן חובה. בגיל 3 נולד למרב אח בשם רונן אותו אהבה מאוד ושמחה שהגיע לביתם תינוק חדש. מרב ורונן גדלו ביחד ואף שניהם היו באותו גן חובה-"גן פנטו". בגיל 6 מרב עלתה לכיתה א' בביה"ס "כרמלי" במושבה הגרמנית, שם למדה בין השנים 1989-1983 עד כיתה ו'.
כשמרב היתה בת 10.5 ורונן היה בן 7 נכנס רונן לניתוח לב פתוח בביה"ח הדסה עין כרם בירושלים. רונן לא התעורר מהניתוח, ונפטר בעודו בן 7 בתאריך 7.7.87 - ז' תמוז תשנ"ז. למרב ומשפחתה נגרם צער רב והם עברו תקופה קשה מאוד. אמה של מרב היתה בהריון כשרונן נפטר (חודש חמישי) 4 חודשים לאחר מותו נולדה רננה, השם נקרא על שם אחיה שנפטר רונן. רננה כשמה כן היא הביאה שמחה ואור לבית משפחת נחום לאחר שעברו תקופת סבל וצער קשה. מרב עזרה להוריה בגידול האחות הקטנה רננה והיתה "אמא שניה" לרננה. בהיותה בת 11 עברה היא ומשפחתה דירה לרחוב מקור חיים 13 באיזור תלפיות בירושלים. מרב אהבה מאוד את ביתה ותמיד התגאתה בו והשוויצה בחדרה החדש, דאגה להראותו לכל חבריה. בכיתה ז' בגיל 13 החלה את לימודיה "בבית חינוך" שם סיימה בהצטיינות מגמת ספרות.
פעם בעודה תלמידה כתבה מרב ביומנה על שמוליק אהובה:
"מרב היא תלמידת תיכון, ושמוליק על גבול לבנון אחת לשבועיים הם אחד את השני רואים ובנתיים על הגעגועים חושבים.
הוא יושב במרחקים וסביבו רק חיילים, הוא לא רואה כלום חוץ מחולות והרים. הרוחות נושבות ואת שערותיו הן פורעות ואז הוא חושב על מרב הצעירה, אהבתו הגדולה.
היא יושבת במרחקים וסביבה רק כמה תלמידים היא לא רואה כלום חוץ מארבעה כתלים לבנים ואז היא חושבת על הרגעים האחדים בימים האחרונים.
הוא נער והיא "ילדה", אך בין שניהם אהבה גדולה!"
במהלך התיכון זכתה מרב במרוץ "מוני" במקום שני וקיבלה מדליית כסף. בסוף 1994 בתחילת כיתה יב' התחילה את עבודתה בקולנוע "רב-חן" ירושלים כסדרנית ביחד עם חברתה הטובה ביותר דגנית. בתקופה זו הכירה חברים חדשים ותקופת פריחתה החלה. היא יצאה עם בחור חדש - אריאל, איתו יצאה במשך שנה וחודשיים.
בסוף יב' קיבלה היא את תאריך גיוסה 16.11.95. בתקופת החופש עבדה היא בחנות הספרים "מרכוס" ברחוב בן יהודה במדרחוב.
בספטמבר 95 נסעה לחופשה באילת עם חברותיה לעבודה שם בילתה, צחקה ומאוד נהנתה והתמונות שצילמה מדברות בעד עצמן. ב- 16.11.95 מרב התגייסה לצה"ל עברה טירונות 3 שבועות במחנה 80 שבצפון.
בסיום הטירונות כך היא כותבת:
"הכל התחיל בסוף הטירונות - במסדר הדמעות שהודיעו לי שאני מיועדת לקורס צפט"יות בחיל קשר".
"ביום ראשון 10.12.95 הגענו כולם לצריפין - בה"ד 7..."
בסיום הקורס לאחר 7 שבועות כתבה:
"לסיים את הקורס קצת בעצם קשה, זה נכון שהיו רגעים קשים אך בצידם באו כל הצחוקים והקטעים - השירה במקלחת..."
"אף אחת לא הייתה מוותרת על החוויה הזו. למדנו המון במשך הקורס ורכשנו המון".
ב- 25.1.96 נודע למרב שהיא תשובץ כצפ"טית בחיל מודיעין.
וכך החלה תקופת המתנה במעבר - בגלילות (מחנה של מודיעין).
בתקופת ההמתנה סיפרה מרב שבעיקר עבדה בעבודות רס"ר בטיפוח ושמירה על המחנה ומצד שני נהנתה מהחברות שרכשה לה בגלילות.
מרב ביקשה לשרת בבסיס סגור רחוק מהבית ואכן קיבלה את שיבוצה בבסיס בצפון הארץ, אך באותו היום הגיע מברק ממשרד ראש הממשלה שנדרשת צפ"טית במיידית רצוי מירושלים.
מרב עברה ראיון במשרד רה"מ ב- 22.2.96 ונודע לה שהתקבלה ותשרת במשרדו.
ביום זה יום ה' התקשרה מרב לבסיסה בגלילות על מנת לשאול האם עליה להתייצב ביחידתה ביום א' ה- 25.2.96 ונאמר לה שכן, עליה להתייצב בוקר יום א' בגלילות לסיים את טופס הטיולים ולעבור למשרד ראש הממשלה.
ואכן בבוקר יום א' יצאה מרב מביתה בשעה 06:20 בבוקר לכיוון קו 18 איתו נסעה מידי בוקר לתחנה המרכזית בירושלים.
מרב מעולם לא הגיעה ליעדה כי ביום זה קרה הפיצוץ הנורא שקטע את חייה. אותם מרצחים שפלים שקטפו אותה בדמי ימיה.
ומרבי לא תשוב ולא תהנה עוד כמו שנהנתה.
היא לא תשוב לעולם.
שיר למרבי שלי !!!
למירב אחותי היקרה
אני רוצה אותך חזרה
אני אותך מאוד אוהבת
מתגעגעת וחושבת
שאני רוצה שתבואי הביתה
שנדבר
שנצייר
ונכתוב שירים
ושוב אקבל ממך מכתבים מהצבא.
ושתהי איתי תמיד.
באהבה
אחותך רננה