רב"ט שמחה סימה סרויה ז"ל

קורות חיים

סרויה סימה, בת למרים ויוסף סרויה.

נולדה בח' בחשון תשל"ד (3.11.73) בלוד בביה"ח אסף הרופא שבצריפין. כשהייתה בת 3 הייתה בגן בלוד ושם לא הייתה אוהבת לאכול. רק דייסה רצתה, כמו בבית. תמיד היו לה לחיים ורודות. חשבו שאמא הייתה מאפרת אותה. כשעברו לבת-ים הייתה בת 4. הייתה בגן רבקה. תמיד צחקה בגן.

הייתה נכנסת וצוחקת. הגננת הייתה אומרת שכשהייתה רואה אותה נכנסת וצוחקת היה לה יום-טוב.

בביה"ס היסודי הייתה ב"יצחק-שדה". היה לה קשה לקום בבוקר אבל הייתה תלמידה טובה. שאפתנית.

בתיכון למדה ב"אורט מלטון בת-ים" אלקטרוניקת מחשבים. היו לה קשיים בלימודים אבל התמודדה כל הזמן ולא ויתרה. כשאמא הציעה לה ללמוד נהיגה העדיפה לקחת שיעורי עזר במתמטיקה כדי להצליח. הייתה נלחצת לפני מבחנים אבל תמיד היה חשוב לה להצליח והיא השקיעה המון ובאמת סיימה בגרות בהצלחה ובציונים טובים.

במשך שנת הלימודים האחרונה - י"ב - הצטרפה לגרעין נח"ל ואף תחילה במסלול עם הגרעין "אופק". חיה בקיבוץ ארז במשך חצי שנה שבה רוב חייה התנהלו סביב הרפת. היא אהבה פרות.

קרן אחותה: "פעם באה הביתה עצובה עצובה, מת לנו עגל היא אמרה וזה כל כך כאב לה...". היא אהבה את חיי הקיבוץ ואת חבריה לגרעין אבל החליטה לעזוב ולעשות שירות צבאי רגיל. התגיסה וצורפה לחיל קשר ועסקה בביקורות צופרי אזעקה.

אחותה: "הייתה מגיעה הביתה, זורקת את התיק ונרדמת".

החליטה לעשות רשיון. עבדה קשה וקנתה לאמא מכונת כביסה בהפתעה. עבדה כל הזמן ובסוף גם רשיון הוציאה. טסט ראשון.

נפטרה ב-14.12.92 בתאונת דרכים. נקברה בבית העלמין הצבאי בחולון.