רב"ט יעקב ברגר ז"ל

קורות חיים

בן שרגא-פייבל (שו"ב) וברכה. נולד בשנת 1920 בדרז'נה, בחלק הפולני של ווהלין. בן למשפחה ציונית ועברית וברוחה חונך. למד בבית-ספר עממי, בישיבת לוצק ובסמינריון הממשלתי למורי דת ויהדות בוארשה. השתייך לבית"ר מנעוריו והשתתף בתגרות רחוב עם הנוער הנוצרי במלחמה על כבוד ישראל. בראשית מלחמת-העולם השניה נמלט מוארשה ללבוב, למד בטכניון וריכז חברים לשמירת אמונים משאת-הנפש הציונית ולעליה לארץ.

לשם כך ניסה להגיע דרך הגבול לוילנה, נתפס כחשוד בריגול ונדון לגירוש לסיביר. ב-1945 חזר לפולין, יצא לגרמניה, עסק בהוראה והדריך קיבוץ נוער במחנה רוזנהיים. כעבור שנה העפיל עם הקיבוץ באניה "מולדת", נתפסו והוגלו לקפריסין. גם שם עסק בהוראה בבית-ספר ולמבוגרים והיה מפעילי ההתנגדות לשומרים הבריטיים.

בפברואר 1948 עלה כמלווה קבוצת ילדים אל הארץ הנתונה בסערת מלחמה. סירב ליהנות מהארכה לעולים חדשים ("מה זאת אומרת לא ללכת? - אמר בתמיהה. - אם כן, מי ילך במקומנו, ואף אם יש מתמהמהים, אני מוכרח ללכת"). התנדב מיד לשורות ה"הגנה" ונשלח לירושלים. שירת בחטיבת "הראל" כנשק ובקשר כאלחוטאי (אחרי גמרו קורס מיוחד) והגיע לדרגת רב-טוראי. בכיבוש קטמון נפצע בירכו, הקלע נשאר בו ויכול לבקש שחרור, אך חזר לשורות ("אני אשאר עד הסוף!" - אמר למיעצים לו להשתחרר).

בקרבות על חוות-הלימוד ניצל מנפילה בשבי. נהרג במלחמה (ירושלים) ב-21.12.1948. למחרת היום נקבר בשייך-באדר ב' וב-21.6.1951 הועבר למנוחת-עולמים להר-הרצל בירושלים.