רס"מ בועז בוזיק אשל ז"ל

קורות חיים

בן הדסה ושלום, נולד ביום ז' בחשוון תשי"ז (12.10.1956) בתל-אביב.

בועז היה ילד חייכני ושובב, אהב לשחק כדורגל, השתתף בחוג שחיה ובתחרויות ספורט רבות.

הוא למד בבית ספר יסודי ע"ש משה הס בתל-אביב. היה בעל פוטנציאל גבוה, אך לא אהב ללמוד. לעתים הוציא ציונים גבוהים וללא מאמץ, יותר מכל אהב לבלות במשחק עם חבריו ולהאזין למוסיקה.

את המשך לימודיו בתיכון עשה בבית הספר המקצועי "שבח", במגמת נגרות.

לאחר שנתיים הצטרף לפנימית "אונים" שם למד במגמת חשמל ואלקטרוניקה עד לגיוסו לצה"ל.

החיים בפנימייה היו קשים לו. בועז אהב את הבית והמשפחה והתגעגע אליהם.

בשלהי ספטמבר 1974 גויס לצה"ל. לאחר תקופת הטירונות הוצב בחיל הקשר, בו עבר השתלמויות שונות והוכשר כאלחוטן. בתפקיד זה שירת שנים רבות.

בעת שירותו בחיל הקשר הכיר חיילת חיננית ושמה חגית - היכרות שהובילה לנישואיהם ולהולדת שני בניהם גילי וניר.

מסירותו הרבה והמפנקת לילדיו הרכים הקרינה גם על משפחתו ועל מקומו בחיל.

באחד מלילות חודש ינואר 19 התקבלה הודעה על חדירת מחבלים מאזור מחולה. בועז היה מפקד חפ"ק תורן. החפ"ק פעל במשך מספר ימים ולבסוף נתפסו שלושה מחבלים. הוא ניהל את עבודת החפ"ק במקצועיות ראויה לציון, תוך גילוי כושר פיקוד ומנהיגות גבוה. לאחר פעולה זו המליץ מפקד הגדוד להעלותו לדרגת רס"מ.

מסירותו לעבודה ואחריותו הרבה הכריעו את ליבו, וביום ד' בתשרי תשכ"ב 12.9.1991 נפטר בעת מילוי תפקידו בצבא. הוא הותיר אחריו אישה, שני בנים, הורים ואחות, השרויים באבל כבד. ילדיו הרכים, גילי בן השלוש וחצי וניר בן השנתיים, ביחד עם אשתו חגית, נושאים יומיום בליבם ובזיכרונם את דמותו עם החיוך הכובש התמידי (דבר המשמש לנו כנר לעילוי נשמתו איתנו לעד.)

בדברי ההספד של מפקד היחידה שבה שירת, נאמר: "...בתשע השנים ששירתת בגדוד, היית דוגמא טובה למקצועיות ולאהבת הזולת. את צחוקך המתגלגל במסדרונות, עצותיך המקצועיות ונכונותך לעזור ולסייע - לא ישכח איש מאתנו. עצוב לנו היום מאוד, הותרת בנו חלל ריק שקשה יהיה למלאו, ואין בכוחן של מילים לבטא תחושה זו. בשם חבריך לעבודה וליחידה, אני יכול להבטיח שנמשיך בדרך בה הלכת ושימשת דוגמא לכל..."