תפריט נגישות

סגן בנימין בני לסקין ז"ל

בנימין לסקין
בן 21 בנפלו
בן גרטה וזאב
נולד בתל אביב
בח' באב תש"ט, 3/8/1949
התגורר בתל אביב
התגייס ב-אוגוסט 1967
שרת בחיל השריון, חיל הקשר והתקשוב
יחידה: חט' 14, גד' 79
נפל בפעילות מבצעית
בי"ב בסיון תש"ל, 16/6/1970
מקום נפילה: תעלת סואץ
באזור סיני ותעלת סואץ
מקום קבורה: תל אביב - קרית שאול
הותיר: הורים ושני אחים - רמי וחנן

קורות חיים

בן זאב וגרטה. מצד האם - נצר למשפחת חוזה המדינה, בנימין זאב (תיאודור) הרצל ונקרא על שמו. נולד ביום ח' באב תש"ט (3.8.1949) בתל-אביב. למד בבית- הספר היסודי על שם טשרניחובסקי ובבית-הספר התיכון העירוני ה' - שניהם בתל-אביב. מורתו בבית-הספר היסודי זוכרת אותו כתלמיד מצטיין, נער עניו, שקט וחבר לדוגמה. מחנכו בבית-הספר התיכון ציין אותו כאדם וכחבר. הוא היה אחד מן החבורה אך בחבריו מבית-הספר לא הסתפק, כי תמיד חיפש חברים חדשים בין "הצופים", בקייטנות, במחנות עבודה, בגרעיני הנח"ל, ובקבוצות ספורט ("מכבי"). תמיד ביקש למצוא חברים חדשים ומצא אותם, והם מצאו אותו. לפי דברי מחנכו בבית-הספר התיכון היה בנימין "האדם היחיד שלא יכולתי לכעוס עליו, כי הוא פירק את נשקך מעליך, כאשר רצית לכעוס עליו". הוא חייך חיוך מיוחד במינו, לא ציני ולא מרגיז, אלא חיוך טוב, שמנע אפשרות להתרעם עליו.

תמיד היה בני מוכן לעזור ולהטות כתף. הוא היה אדם שאפשר היה לסמוך עליו בהחלט, בעל תפיסה והבנה. בני גויס לצה"ל באוגוסט 1967, אחרי שהשלים קורס חצי-שנתי לטכנאי-קשר. משנכנס לטירונות שכח את עצבונו, כי בעצם התבשר שנכשל במבדקי הטיס. אך הוא לא ידע עצב ויאוש, כי חברים חדשים סובבוהו בהווי החדש, ושוב זכה לחוויות והיה מרכז החבורה. הוא שירת קרוב לשנה כקשר במרחב שלמה ומשם נשלח לקורס קצינים. אף כי סיים אותו כחניך מצטיין, הצטער מאוד להיפרד מחבריו, אשר אתם קשר קשרים אמיצים. לפי בקשתו הוצב כקצין קשר ביחידת שריון בסיני. לאחר שהועברה יחידתו לאיזור התעלה במארס 1970, פעל שם במסגרת תפקידו כאחראי לקשר בגזרה המרכזית בתקופה הקשה ביותר. ביום י"ב בסיון תש"ל (16.6.1970), נפל בהפגזת אויב באזור תעלת סואץ. לאחר נפילתו הועלה לדרגת סגן, הובא למנוחת- עולמים בבית-הקברות הצבאי בקרית-שאול. מפקד היחידה כתב למשפחתו השכולה במכתב תנחומים: "את בנכם, אשר שימש כקצין-קשר ביחידה, היכרתי מקרוב בעבודה יומיומית ובמגע ישיר, כקצין הממונה על הקשר ביחידה. הוא ידע להפעיל את מחלקתו והיה בעל כושר טכני מעולה ובעל מקצוע מבריק. נוסף לכך היה מקובל על חבריו, מפקדיו ופקודיו בשל החן הרב שנתברך בו. זוכרים אנו אותו תמיד כשהחיוך על פניו, אף בשעות הקשות". לאחר נפלו הוציאו ההורים לאור ספר לזכרו בשם "בני" ובו מכתבים משלו ותצלומיו. החומר הכלול בספר נכתב ונאסף על-ידי חבריו.

בניית אתרים: לוגו חברת תבונה