רב"ט ניר יוספאן ז"ל

קורות חיים

ניר נולד ב-23.1.1992, במשקל 4 ק"ג, תינוק שמנמן וצרחן. בן לטל וסמדר ואח להילה.

כילד הוא אהב את המרחבים הפתוחים, את החופש ועוד מגיל 3 התעניין מאוד בטרקטורונים.

כולם אהבו את ניר תמיד ובכל מסגרת שהיה והוא ידע להחזיר להם אהבה וכבוד באותה מידה, עוד מגיל קטן ניר היה ילד של כבוד, שאכפת לו מאוד מאחרים, ותמיד ידע להעריך כל אדם באשר הוא.

אהבתו לחיות התגלתה עוד מקטנותו, תמיד אהב לשחק עם החיות בפינת ליטוף והיה מבקש מאבא טל לקנות לו חיות מחמד שונות כמו תוכי, כנרים, אוגרים, אפרוחים, צבים, ציפורים ובעיקר כלבים - בכל החיות תמיד טיפל באהבה ושמר עליהן מכל משמר. במשך תקופה ארוכה, כשהיה בן 8 בערך, היו לניר גם סוסים שאותם טיפח יחד עם אביו, ומכאן התגלתה גם אהבתו הגדולה לרכיבה על סוסים, הוא השתתף בחוגי רכיבה והיה נוהג לרכב יחד עם אביו בשדות וללכת לצפות בתחרויות רכיבה על סוסים. אפשר היה לראות את אהבתו הענקית לחיות לאחרונה כשמסתכלים על כלבו הנוכחי "טאז" - הכלב הזה הוא סיפור בפני עצמו, לניר היו המון כלבים אך אף אחד מהם לא נאהב על ידו כמו הכלב הזה, הוא נלחם עליו כנגד כל הסיכויים בגלל היותו כלב פיטבול וכלבים מהסוג הזה לא יכולים לחיות בבית בלי גינה. היו להם את אותם הרגלים, גם טאז מאוד אוהב חופש ומרחבים, בדיוק כמו שניר היה. ניר היה נוהג לכנות את טאז "כלב של אבא", והוא לא היה מוכן לוותר עליו בעד שום הון שבעולם, הם אפילו ישנו יחד באותה מיטה (עד שטאז גדל והפך לגדול מידי) לאחרונה הוא גם ציפה לגורים - אותם לא הספיק לראות.

תמיד היינו יוצאים לטיולי משפחה, כשניר היה קטן, מטיילים בכל מקום שרק אפשר, ברמת הגולן, בכינרת, באילת, בפרדסים ובשדות, בכפרים בדואים - אצלם היה מאוד אוהב להתארח. כשלאבא טל היה טרקטורון הוא היה נוהג עליו, ניר מאחורה, אחר כך האחות הילה ואמא סמדר מאחוריה, כך היינו נוסעים שעות במרחבים ובשדות הפתוחים, בגלל זה עוד מגיל קטן הוטמעה בו האהבה לשדות, למרחבים ולטרקטורונים. היו עוד המון דברים מרתקים שניר אהב לעשות כמו רכיבה על אופנוע ים עוד מגיל קטן, נסיעות ארוכות בסירת מנוע שהייתה לנו עם גלישות על אבוב ובננה, בגיל 9 כבר הצליח לעשות סקי מים. ללא ספק ניר היה עוד בתור ילד מאוד ספורטיבי ותמיד אהב הרפתקאות ואקסטרים.

בגיל 8 וחצי נולדה לניר אחות בשם נועה אותה מאוד אהב ושמר עלייה תמיד, גם כשגדלה, ובגיל 12 וחצי נולד לניר אחיו הקטן איתי - איתו היה משחק המון, הם היו מבלים יחד שעות על גבי שעות של משחקים וצחוקים.

גם בבית הספר ניר תמיד נכנס ללב של כל המורים ושבה את כולם בעזרת חיוכו הכובש והמיוחד, הוא תמיד היה נער וגבר בעל חוש הומור מיוחד במינו. ניר למד בבית הספר היסודי "אחווה". לאחר מכן המשיך לחטיבת הביניים "עידנים". בכיתה ח' החליט שהבגרויות עוד יחכו, ופנה לעסוק בדברים שעניינו אותו כמו עבודה ובילויים עם חברים. הוא השלים 10 שנות לימוד במסגרת "קידום נוער", המשיך לעבוד ולאחר מכן התגייס לצבא.

בהתחלה ניר התגייס להיות לוחם בשריון, כעבור חודש יצא מהחיל והתחיל קורס "רכז בריאות" בחיל הרפואה, כשסיים את הקורס הוא הגיע לאמירים בצריפין שם היה שומר בש.ג., לאחר מכן הגיע לבסיס לוחמה אלקטרונית בצריפין שם התחיל כטבח במטבח, מהר מאוד הבין שזה לא מה שהוא רוצה לעשות ולאחר המסע הארוך והמייגע הגיע למקום שבו הוא גם נשאר: גדוד פסגות, שם התעסק עם ציוד מסווג. המפקדים בגדוד מאוד אהבו אותו וכיבדו אותו, הם מספרים שכשראו אותו לראשונה הוא כבש אותם בעזרת חיוכו המיוחד, והם ידעו שמכאן הוא כבר לא ילך לשום מקום, שסוף סוף הוא מצא את הגדוד המיועד לו. ניר שירת בגדוד כ-4 חודשים, בזמן הזה גם המשפחה וגם המפקדים הרגישו שחל בו שינוי לטובה, שהוא ממש התבגר והפך לגבר אמיתי שתמיד נהג לכבד ולהעריך את כולם.

הטיול בסוכות: עוד בראש השנה (תשע"א) כבר דיבר על הטיול בסוכות, הוא לא הפסיק להזכיר שעוד מעט יהיה טיול טרקטורונים גדול ומיוחד במינו. הטיול היה אמור להתקיים בחג הראשון של סוכות, אך נדחה לחג השני. ביום רביעי, ה 19.10.11 הוא יצא לטיול יחד עם אבא טל ועוד המון חברים, הם היו כ-35 רוכבים. הם נסעו לטיול בדרום ולנו במושב בית קמה. בערב זה של הטיול הייתה המון שמחה, היו שירים וריקודים, כולם מספרים שניר היה מאוד מאושר באותו הערב. ביום חמישי בבוקר הוא קם, כמו כולם, אכל שקשוקה שאביו בישל ולאחר מכן נסע למלא דלק בטרקטורון, עוד בתחנת דלק הוא הבטיח לאביו הדואג שהכול יהיה בסדר ושהוא יגיע הביתה בשלום, אך 3 דקות לאחר מכן, בדרכו חזרה למקום הלינה שלהם במטרה להתארגן ליציאה הביתה, ניר נתקל עם הטרקטורון בכפל אדמה והתהפך בצורה כזו שהטרקטורון היה עם הגלגלים כפלי מעלה וניר היה במרחק של כ-4 מטרים ממנו עם הקסדה על הראש, הוא שבר את המפרקת ונהרג במקום. המילים האחרונות שאמא אמרה לו: "ניר תהנה בטיול ותחזור עם אנרגיות חיוביות" ולה ענה "באנרגיות חיוביות" בהומור המיוחד שלו. המילים האחרונות שאבא אמר לו: "ניר, תיסע בזהירות ובלי נזקים" ניר ענה: "יהיה בסדר אבא". כעבור 3 דקות, הכל היה רחוק מלהיות בסדר, ניר מצא את מותו בבית קמה, ליד אותו כפל אדמה שכשמו כן הוא, שדה חרוש, ניר = שדה חרוש ובאותו שדה הוא יישאר תמיד כמלאך.כ