סמל יזהר פרונט ז"ל

קורות חיים

בן מרים ויעקב, נולד ביום כ"ה בכסלו תש"ך (26.12.1959) בחיפה. בן יחיד היה יזהר להוריו. הוא היה בוגר בית-הספר "הריאלי" בחיפה, הצטיין בלימודיו, בעיקר בביולוגיה ובאנגלית. חובב ספורט היה יזהר הוא היטיב לשחות, ועבר קורס מצילים שלבים א' וב'. פעמיים צלח יזהר את הכינרת. כמו כן, הוא השתתף בצעדת ירושלים והרבה לסייר בארץ. בשנת 1974, כשהיה יזהר בן 15 שנים, נפטר אביו, יזהר גדל בבית אמו האלמנה. נער רגיש הוא היה, וביטוי לכך ניתן בשירים שחיבר, ומהם פרסם בעיתונים. אף שהיו לו נטיות למקצועות ריאליים, הוא אהב לקרוא ספרות יפה ושירה. כשהתקרב מועד גיוסו לצה"ל, ביקש יזהר להתנדב ליחידה נבחרת, לקומנדו הימי, אבל לכך התנגדה אמו, שחרדה לשלום בנה היחיד.

ביום 12.2.1978 הוא התגייס לצה"ל, ושירת ביחידת הפעלה במרכז המחשבים של צה"ל (ממר"ם). במרס 1978 עבר יזהר קורס תכנות מחשבים, והתחייב לשרת שנה אחת נוספת לשלוש שנות שירות החובה. באוקטובר 1978, הוא עלה לדרגת רב"ט. הוא המשיך ללמוד ולהתקדם במקצוע המחשב, וביוני 1979 עלה לדרגת סמל. לפני פינוי סיני על-ידי כוחות צה"ל, הרבה יזהר לסייר במרחבים שבין אילת ואופירה.

ביום י"ז באב תשל"ט (10.8.1979), בעת שהיה בחופשה, הוא סייר בסיני. בדרכו חזרה, נסע יזהר כטרמפיסט במשאית אזרחית בכביש אופירה-אילת. ליד נביעות אירעה תאונה, ושני חיילים שהיו במשאית נהרגו. יזהר וחברו הטוב ליחידה ולסיורים, דוד קאי. שניהם היו בני 19 בנופלם.

מפקד יחידתו כתב עליו לאמו: "סמל יזהר שירת ביחידתנו כשנה וחצי. הוא עבר בהצטיינות את שלבי ההכשרה הבסיסית והתאקלם במהירות מבחינה חברתית ומקצועית. עד מהרה למדנו להכיר את תכונותיו החיוביות, את מסירותו לתפקיד, את חריצותו, יושרו, צניעותו ונימוסיו הטובים. למרות גילו הצעיר הוא היה בוגר בגישתו לחיים. הוא היה פעיל, ומניע את חיי החברה של המדור. גילה סקרנות והקדיש מזמנו ללימוד והתעמקות בנושא שבו עסק. הוא התנדב למלא כל משימה ותפקיד שנדרשו ממנו, מעבר למקובל. אף האריך את שירות החובה שלו, מתוך הכרה בזכות לתרום לצה"ל. יזהר התברך בגישה אידיאליסטית לחיים, אותם אהב והשתדל למצות. אופיינית לו אהבת האדם והטבע, שהיו חלק בלתי נפרד ממנו.למרות שעסק במקצוע ריאלי, אהב מאוד שירה וספרות יפה".

יזהר הובא למנוחות בבית-הקברות הצבאי בחיפה. הוא השאיר אחריו אם. לאחר שנהרג הוציאה אמו לאור את שיריו בהוצאת הספרים "עקד". המשורר ש. שלום העריך את שיריו : "נימה פיוטית אמיתית מרטטת בשירים אלה, ויש הרגשה שהצעיר הנלבב עתיד היה להיות משורר בישראל".

חבריו בבסיס נטעו על-שמו אלף עצים בניר-עציון. בבית בירם, שבבית-הספר "הריאלי", למד צורפה מילגה על שמו ל"קרן הבנים", המעניקה מילגה מדי שנה בי"א באדר.