קורות חיים
בן ששי ואסתר. נולד ביום ט' תשרי תרצ"ז (1936) בעיר גפסה בטוניסיה ולמד בבית-ספר צרפתי יסודי וב"חדר" בטוניסיה ובצרפת. בשנת תשי"א (1951) עלה לארץ מטוניסיה דרך צרפת, עם "עליית הנוער". הוא סיים את לימודיו היסודיים והמשיך בלימודים תיכוניים ב"מקוה ישראל". בארץ היה חבר בתנועת "בני עקיבא" אך לא התבלט באופן מיוחד בפעילותו, כי היה מצניע לכת ויושב בית. הוא היה טוב-לב ואהב לעזור לכל אדם, גדול וקטן. משהתבגר, למד את מקצוע החשמלאות ועסק בו לפרנסתו.
מאיר גויס לצה"ל בסוף אוקטובר 1953. לאחר שירות החובה, הצטרף לצבא הקבע כטכנאי קשר ושירת 5 שנים. הוא מילא את תפקידו בכישרון, בנאמנות ובמסירות רבה.
כשהשתחרר פתח חנות למכשירי חשמל. הוא היה בן מסור להוריו ונהג לבקר אצלם בכל שעת פנאי ולדאוג לכל מחסורם. היה בעל ואב אוהב לבני משפחתו. כסוכן למוצרי חשמל עבד בשטחים שמעבר לקו הירוק ונסע לאורכם ולרוחבם לצורכי פרנסתו. ביולי 1970 קיבל צו קריאה לשירות מילואים פעיל. אור ליום י"א בתמוז תש"ל (14.7.1970), נפל בעת מילוי תפקידו, בעלות רכבו על מוקש באל-עריש. הניח אישה וארבע בנות. רעיתו הייתה אז בהריון והבת שנולדה אחרי נפלו נושאת את שמו - מאירה. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות באשקלון.
מאיר ז"ל עבד כסוכן מטעם אחים מטרסו שברחוב החשמל בת"א, והיה נוסע מדי יום לעזה ולשטחים. אמו לא היתה שקטה ודאגה מאד מהסיכונים שבעבודתו. תמיד שאלה את בנה הגדול, האם בשובו מהעבודה ראה את מכוניתו של מאיר בחניית הבית. אם הסתבר שמאיר עדיין לא הגיע, לא היתה נרדמת עד שיצרה קשר טלפוני עמו. והגורל תעתע, מאיר נהרג במהלך מלואים ולא במהלך עבודתו, לפני תחילת המלואים לחצה המשפחה ואמו על מאיר שלא ישאיר ברשותו חפצים וסחורה הקשורים "לאחים מטרסו" מחשש לגניבה. בדיעבד היתה זו נבואה מרה שהתגשמה.