קורות חיים
בן סולטנה ונפתלי, נולד ביום י"ז באב תש"ה (27.7.1945) באדירנה שבתורכיה. בשנת 1948, בהיותו בן שלוש, עלה עם הוריו ארצה והמשפחה השתקעה ביהוד. משה למד בבית-הספר היסודי "הרצל" ביהוד. הוא סיים בהצלחה את כיתה ח' ולא המשיך ללמוד. מצבה הכלכלי של משפחתו אילץ אותו לצאת לעבוד ולעזור בפרנסתה. הוא עבד בנגריה בתל-אביב עד שמלאו לו 18 שנה, והתגייס לצה"ל. תחביבו היה איסוף בולים ועטים. הוא היה חובב כדורגל ואהב לצפות במשחקים.
בפברואר 1963 התגייס לצה"ל ושירת בחיל-האספקה. בנובמבר 1964 עלה לדרגת רב"ט. הוא שאף להמשיך בלימודים, וכשהשתחרר מצה"ל הגשים את שאיפתו והשלים את לימודיו. אחרי שרכש השכלה נוספת עבר לשרת בחיל-ההנדסה, בו שירת עד יומו האחרון.
בשנת 1966 התחתן והקים את ביתו ביהוד. כעבור שנה נולד בנו בכורו, שנהרג בהיותו בן שבע. מות הבן השפיע קשה על משה. הוא השתתף במלחמת ששת הימים, בשנת 1968 לחם ונפצע במבצע כראמה, הפרופיל הבריאותי שלו ירד, אך הוא חזר לשרת בחיל-ההנדסה.
תודות לכישוריו נתקבל בשנת 1972 לעבודה בתעשייה האווירית ביהוד. הוא התקדם בעבודה וזכה להערכה רבה, לפרסים ולתעודות-הוקרה על תרומתו למפעל. במאי 1978 זכה באגרת-תודה מן הוועדה לעידוד הצעות ייעול בחיל-האוויר. בדצמבר 1976, בינואר 1981 וביוני 1982 זכה בפרסים על הצעות הייעול שלו. כן קיבל אגרת-תודה על תרומתו לקרן לב"י.
משה לחם במלחמת יום-הכיפורים ואחריה עלה לדרגת סמל. תוך כך המשיך להשתלם והוסמך במקצוע הפלסטיקה בתעשייה האווירית. הוא הצטיין במסירות ובנאמנות למשפחתו ולמקום עבודתו. מאז מלחמת ששת הימים השתתף בכל מערכות ישראל ומילא את תפקידיו ביעילות ובמסירות.
עם פרוץ מלחמת שלום הגליל נקרא לשירות מילואים ושירת לסירוגין ביחידתו. בנובמבר 1982 עלה לדרגת סמ"ר. במאי 1983 יצא לכמה ימי חופשה בביתו. ביום י"ט בסיוון תשמ"ג (31.5.1983) חזר ליחידתו בלבנון. באותו ערב קיבל התקף-לב. רופא שהוזעק אליו עשה מאמצים להצילו, אך משה נפטר. בן 37 היה במותו.
הוא הובא למנוחות בבית-הקברות הצבאי בקריית-שאול. השאיר אחריו רעיה, שלושה ילדים, אם, אח ואחות.
מפקד יחידתו כתב עליו לרעייתו: "עמדתי ליד מיטתו ברגעיו האחרונים, מסתכל בפניו השלווים ובמאמצי הרופאים, שעשו הכל להצלת חייו, אבל לא יכולתי להושיעו. משה, מוותיקי היחידה, אשר ליווה אותנו ביעילות ובמסירות במשך שנים כה רבות, המשיך לתת ולתרום עד רגעיו האחרונים".