תפריט נגישות

רב"ט אלחנן סגלסון ז"ל

אלחנן סגלסון
בן 19 בנפלו
בן רעיה ושמואל
נולד בליטא
בח' בסיון תרפ"ט, 16/6/1929
שרת באצ"ל
נפל בקרב
בד' בסיון תש"ח, 11/6/1948
במלחמת העצמאות
מקום נפילה: יהודיה - יהוד
באזור מרכז הארץ והשפלה
מקום קבורה: תל אביב- קרית שאול - קבר אחים

קורות חיים

בן שמואל ורעיה. נולד ב-16.6.1929 בקובנה שבליטא. גמר את בית הספר העממי שליד הגמנסיה העברית. היה פעיל בעבודת התלמידים למען הקר הקיימת לישראל ותבע במפגיע מהוריו לעלות ארצה.

בגיל 10 הצטרף לתנועת בית"ר. ראש חלומותיו היה - צבא עברי בארץ ישראל עצמאית והביע נכונות לוהטת להקריב את חייו למען שחרור המולדת. בתקופת הכיבוש הסובייטי בראשית מלחמת העולם השניה המשיך בפעילות ציונות במחתרת.

כשנכלאו היהודים בגיטו פעל במחתרת המשותפת לכל התנועות שעסקה בהכשרת פרטזינים ליערות ובהכנת בונקרים להסתרת זקנים, נשים וטף, שסיכוייהם להשמדה היו ודאיים יותר מבעלי כושר העבודה. לשם רכישת האמצעים לקנות נשק וחמרי בנין היה יוצא עם חבריו לחפור מטמוני ממון שהסתירו יהודים לפני הישמדם בבתיהם שהוחרבו עם צמצום שטח הגיטו, והודות למראהו הארי חמק מהגיטו לאזור ה"חפשי" לסדר את הקניות אצל הליטאים.

היה מועמד ליציאה ל"יערות", אך השתהה לרגל הצורך בפעילותו החיונית בתוך הגיטו. בעת חיסול הגיטו הופרדו האב והבנים מהאם והובלו לדאכאו. מרוב התלאות שעברו עליו נחלש אלחנן ויום השחרור מצאו בשארית כוחותיו. אחרי המלחמה נמצאה גם האם והמשפחה התלקטה מחדש. בעזרת שליחי הבריגדה עבר אלחנן לאיטליה, הצטרף להכשרה ושימש בה כמזכיר ומקשר עם המרכז לגולה. העפיל ארצה עם כל המשפחה באניה "וג'בוד".

ב-26.6.1946 תקף הצי המלכותי הבריטי את האניה באש תותחים, הכניסה לנמל חיפה ונוסעיה הועברו להסגר במחנה עתלית. אחרי ימים מספר הכיר כאן אלחנן את עצורי "השבת השחורה". אחרי השחרור מהמחנה התיצב בתל אביב לשירות במחתרת אצ"ל בכינוי "אילון". עבד בפקידות במועצת רמת גן ואחר כך בבית המסחר "נחושתן" בתל אביב, ואת ערביו וימי מנוחתו הקדיש לאימונים ולפעולות. נתשבח במידות תרומיות וביחסי ידידות ונכונות לעזרה לחבריו בעבודה ולפקודיו בשירות.

משהחלו הקרבות השתתף בהגנת פרברי תל אביב. לפי בקשתו השתתף בהתפת אצ"ל על יפו ובכיבוש מנשיה. היה בין הפורצים הראשונים לעמדות הקדמיות על שפת ימה של יפו. משגברו הקרבות התיצב לשירות מלא בכוחות אצ"ל כקצין הספקה בחיל המצב. בעת ההקפה הפתאומית של הלגיון הערבי על הכפר יהודיה, שבכיבושו השתתף גם אלחנן, שעתים לפני התחלת הפוגה א', הלוחמים היהודים הוכרחו לסגת מפני כוחות עודפים של האויב באנשים ובציוד, נשאר עם עוד קצין מעמדה קיצונית לחפות על הנסיגה, על אף התנגדות חבריו להקרבתו, ושם נפל ב-11.6.1948.

רק כעבור 4 שנים, ב-5.6.1952, הובאו עצמות החללים בקרב זה לקבורה בקבר אחים בבית הקברות הצבאי בקרית שאול וביניהן עצמות אלחנן.

בניית אתרים: לוגו חברת תבונה