קורות חיים
מן היום בו פרצה המלחמה בערבים, עמד מנחם בשמירה בעמדות הגנה והשתתף בהדיפת התקפות רבות.
את מותו מצא, במערכה על יהודיה, שבה לחם באומץ והשליך נפשו מנגד. אחרי התקפת הנגד העזה של האויב בפרוס שביתת-נשק, נעדר, ורק כעבור ארבע שנים נאספו עצמותיו והובאו למנוחות בקבר-אחים בקרית-שאול.
בצנעא שבתימן נולד מנחם להוריו, שחינכוהו ברוח דתית-מסורתית. מנעוריו סייע להוריו בכלכלת המשפחה, המטופלת בשבעה ילדים ועם מות אמו נעשה הנטל כבד יותר. אחרי שאחיו בגרו, הגשים בשנת 1913 אח שאיפתו לעלות ארצה. בתל-אביב החל עובד בעבודות בניין וחלק ניכר היה מפריש לתמיכה במשפחתו בתימן. גם בימים של חוסר עבודה, היה מסתפק במועט ותומך בבני-משפחתו. מכתביו אליהם היו מלאים תקווה שיעלם בקרוב.
זמן קצר אחר בואו ארצה הצטרף לשורות ה"הגנה", אך במהרה נפקחו עיניו ובלא היסוס עבר לשורות הארגון הצבאי הלאומי גם בו דבקה אווירת ההתלהבות, ההקרבה והאמונה, שפיעמה את לבות חבריו הלוחמים והוא מילא במסירות את התפקידים שהוטלו עליו.