תפריט נגישות

טוראי דב קליינצלר ז"ל

דב קליינצלר
בן 21 בנפלו
בן שושנה ומנחם
נולד בפולין
בי"ג בטבת תרפ"ז, 18/12/1926
שרת בחיל הקשר והתקשוב
יחידה: חבר כפר-עציון
נפל בקרב
בד' באייר תש"ח, 13/5/1948
במלחמת העצמאות
מקום נפילה: כפר עציון-הקרב האחרון
באזור ירושלים והסביבה
מקום קבורה: ירושלים - הר הרצל
אזור: א, חלקה: 18, קבר: 90.
קבר אחים לנופלים בגוש עציון

קורות חיים

בן מנחם ושושנה. נולד בתאריך י"ג בטבת תרפ"ז (18.12.1926) בצ'רני- דונאייץ שבין הרי טאטרה במערב-גליציה, שבפולין, במשפחה של חסידי צאנז שנמשכו לציונות. הצטיין בלימודיו בבית-הספר העממי הפולני ובלימוד הגמרא בחדר. חיבב שירה וציור. מילדותו השתוקק ללכת בדרכי דודו שלמד נגרות בהכשרה של "החלוץ המזרחי" ורצה לעלות ארצה. בראשית מלחמת-העולם השנייה נמלט עם המשפחה לאזור הכיבוש הרוסי במזרח גליציה, ועזר לפרנסת המשפחה במסחר בלתי-חוקי, מקור המחייה היחיד לרוב הפליטים.

אחרי שנה גורשו בני המשפחה לעבודת-פרך ביערות סיביר ודב בן ה-14, נטה שכם לעבודה כאחד המבוגרים. כשנאסרה האם בגלל סירובה לשלוח את ילדיה הקטנים לבית-הספר הסובייטי, פדו אותה דב ואחיו הקטן במחיר הכפלת תפוקת עבודתם. סיים בשיעורי-ערב את בית-הספר העממי והחל לעבוד בנגרייה. כששוחררה המשפחה בעקבות הסכם סטלין-שיקורסקי, עבד בנגרות-בניין בעיירה סמוכה, ואחר-כך - ביחד עם ההורים ואחיו - בבית-חרושת לעיבוד כותנה על-יד בוכרה. שם מתה האם ממגפת הטיפוס, ודוב ואחיו ואחותו לא הצטרפו לשיירות יתומי פליטי פולין, כי לא רצו לעזוב את האב החולה.

אחרי מות האב נעשה דב לאפוטרופוס ולמפרנס לשני אחיו ואחותו. לבסוף נכנסו לבית-יתומים פולני, שם עזר למנהלים בניהול המוסד ועסק בפעילות חברתית בין הילדים. המנהלים צירפו אותו ואת האח לשיירת ילדים שנשלחה להודו, אך במוסדות המעבר שבדרך הפלו אותם המנהלים האנטישמיים לרעה ואף בהגיעם כבר למשהד, בפרס, אמר מנהל השיירה להחזירם לרוסיה. אך בעוד מועד נגאלו הוא ואחיו על-ידי שליח הסוכנות היהודית שהעבירם לטהרן. שם היה דב בין ה-12 שדרשו הקפדה על שמירת המצוות. הכין את אחיו לבר-מצווה וערך לו חגיגה, וכשחלה האח סעד אותו בחוליו ואף מכר את טבעת הקידושין של אמו, המזכרת היקרה שנשתמרה בידו, להצלת חיי האח.

הגיעו לארץ במארס 1943, והוכנסו למחנה-מעבר בבית-החלוצות בירושלים. משם עבר דב לחברת "עליית-הנוער" במקווה-ישראל. עבד בנגרייה, השתלם בייצור רהיטים, ולשכת "עליית-הנוער" הקציבה לו עזרה להשתלמות תיאורטית במקצוע. הצטיין גם בלימודים הכלליים ובלימודי היהדות בבית-הספר. היה בין אותם יחידי-הסגולה, שבהשפעה פנימית בתוך החברה, עזרו למחנכים להחזיר את צלם האדם לנערים הפרועים מרוב תלאות. השתתף בליכוד הגרעין הקיבוצי. עסק גם בציור, פרסם מאמרים ושירים בעלון החברה, אירגן הצגות ומסיבות, קרא בטעם דברי ספרות ושירה וביחוד הצטיין בכשרון בימתי. אחד המדריכים הציע לו להיכנס לאולפן "הבימה", אך הוא סירב לנטות מתוכניתו לחיות חיי קיבוץ.

עלה עם הגרעין לשנת-שירות בכפר-עציון ונקלט שם כחבר קבוע. עבד בנגרות-בניין ואחר-כך בייצור רהיטים. היה מטובי העובדים, ער ופעיל בחיי הקבוצה, בעבודה ובחברה. לשירות ה"הגנה" הצטרף עוד במקווה-ישראל דרך אימוני הגדנ"ע. בקבוצת כפר-עציון השתתף באימונים, נשלח לקורס מפקדי-קשר ואחרי-כן הדריך את אנשי המקום בשירות זה. דב שמח מאד כשהצליח להתקשר באיתות-אור עם מעלה-החמישה.

בתקופת המצור שימש כמפקד עמדה מס' 4 בקטע המזרחי, דב היה האחראי לשידורים בין נקודות הגוש במכשיר "צבר", ושידר כמעט יום-יום לאמהות ולילדים שהוצאו לירושלים. השתתף באימונים ובביצורים, בשמירה ובהגנה וערך מסיבות והצגות לחברים ולמגויסים שנשלחו לעזרה.

ביום שלפני האחרון נפרד מאחיו הפצוע שבבית החולים בדברי עידוד ואמונה בנצחון. ביום האחרון, ב-ד' באייר תש"ח (13.5.1948) סיים את שידור הבוקר לירושלים, בו הודיע על פגיעת האויב בנפש וברכוש, סיים ב"רוחנו איתנה" וחזר לעמדתו. בפרוץ שריוני האוייב בצהריים למרכז הכפר נמצא עם החברים במרכז הכפר. משם נמלט עם כמה חברים בלי נשק לחורשת "שיר השירים" - ושם נרצח. הועבר ביום כ"ה במרחשוון תש"י (17.11.1949) עם שאר חללי הגוש למנוחת עולמים להר-הרצל בירושלים.

בניית אתרים: לוגו חברת תבונה