אלבום תמונות
30.11.1947-10.3.1949 - מלחמת היישוב העברי בארץ ישראל, נלחם לשם הבטחת חירותו ועצמאותו המדינית והבטחת עצם קיומו נגד ערביי ארץ-ישראל וערביי המדינות השכנות. החזית היהודית היתה ארוכה, מפותלת ומפוצלת ובעיות-ההגנה היו מסובכות ביותר.
היישוב הועמד בפני סכנה נוספת: הבריטים עמדו בגלוי כמעט לצד התוקפים הערבים. הדרך לירושלים הנצורה הובקעה כמה פעמים, אך נסגרה שוב. במערכות משמר-העמק, כמו במערכות טירת-צבי וכפר-סאלד שקדמו לה, וכן בסביבות רמת-יוחנן, הוכו צבאות-האוייב קשה. התחילה בריחה ערבית המונית, שקיבלה עידוד מפי מנהיגים ערביים. ערב הכרזת המדינה נפל גוש-עציון הנצור והמבודד, לאחר קרב-דמים כבד.
ב-14 במאי 1948 הוכרז בתל-אביב על הקמת מדינת ישראל. למחרת החלה פלישת צבאות ערב. ירושלים, נטלה תשעה קבים מעשרת הקבים של סבל וייסורים, שירדו על ארץ-ישראל כולה במלחמת העצמאות.
ב-11 ביוני 1948, הוכרזה על-ידי האו"ם הפוגה. לאחר 28 ימי הפוגה שוב הרעימו התותחים בכל החזיתות. כוחות צה"ל עשו מאמץ להקדים ולהלום באוייב. בזה אחר זה נפלו מעוזיו. רוחו הלכה וירדה. התבוסנות שפשטה בקרב האוכלוסיה הערבית, נתנה אותותיה גם במערכה הצבאית הערבית. בעיצומן של ההצלחות הצבאיות של ישראל הוכרזה על-ידי האו"ם, אור ל-19 ביולי 1948, ההפוגה השניה. מאחר שהמצרים סירבו להרשות את מעברן של שיירות ישראליות אל היישובים בנגב אשר נותקו בראשית המערכה-צעד שנגד את החלטת האו"ם - פתח צבא ההגנה לישראל במבצע "יואב" (15 באוקטובר 1948), ושיחרר את הנגב ובירתו באר-שבע.
הערבים הוסיפו להתנכל מפעם לפעם בחזיתות השונות, ולכן נערכו עוד כמה מיבצעים צבאיים: "חירם" בגליל המרכזי, "אסף" בנגב המערבי, "לוט" בכיוון לסדום, "חורב" לחיסול בסיסי הפולש המצרי ו"עובדה" לאילת, שהיתה כלולה בתחום מדינת ישראל אך עוד לא שוחררה.
ב-5 במארס 1949 פתח צה"ל במבצע "עובדה". כעבור פחות משבוע, בט' באדר תש"ט, 10 במרס 1949, הונף דגל ישראל על בקתה באום-רשרש אשר בחוף אילת.
ישראל קבעה עובדה מדינית, צבאית ואיסטרטגית מרחיקת לכת ורבת-חשיבות, היא פתחה לעצמה מוצא אל ים-סוף, אל האוקיינוס ההודי, אל ארצות אפריקה והמזרח הרחוק. באותו מבצע נתפסה גם עין-גדי ונקבע גבול ישראל בים המלח.