היכרות ראשונית:
היה זה חודש מאי של קיץ 88, כאשר פגשתי באהוד לראשונה. חשוב היה לי כקצין חדש בפלוגה להכיר מהר ומקרוב את כל החיילים, אהוד נמנה עם הצוות הצעיר ביותר. וכיון שנהוג לשמור על "דיסטנס" בתחילת דרכם של חיילים, נמנעתי מלשוחח עימם בנושאים שאינם בגדר התפקיד, אך למרות זאת פעמים רבות פגשתי באהוד לשיחות שיזם בקשר לבעיות שהיו בפלוגה ובאותן שיחות לא ביקש יציאה הביתה או שיפור תנאים ועמד רק על שינוי ביחס אליו ואל הצוות שלו. תמיד אמר "יחס של אדם לאדם".
לאחר תקופה קצרה מאד היה לי אהוד לחבר ולא רק לחייל.
שבוע של תרגיל: -
באחד השבועות של חודש יולי נערך התרגיל החטיבתי שלנו באיזור הדרום. לצורך התארגנות הקשר לתרגיל נערך שיבוץ קרבי ובו חלוקת כוח אדם וקשר בכלים המשתתפים. אהוד נבחר להשתתף ברכב המימסר, שנותן מענה קשר בשעת הצורך. כיוון שבתפקיד זה יש צורך בשעות האזנה רבות, החלטנו שכל אחד יאזין עד שירגיש שהוא על סף שינה. בשעות היום לא היינו משועממים ואהוד היטיב לבשל ארוחות שלמות וקפה ביניהן. לקראת הערב שתינו קפה והתחלנו לדבר, אהוד סיפר לי על משפחתו ואני סיפרתי לו על משפחתי וציינתי שגם לי יש אחות שעובדת בירושלים, ואם ייצא לך -אמרתי - תעבור אליה ותאכל חופשי במסעדה, אהוד הבטיח שיבקר שם וביקש שגם אני אקפוץ לאכול במסעדה שלהם במעלה-אדומים. המשכנו לדבר כל אותו הלילה ורק לפנות בוקר עשינו משמרות. אהוד זכור לי כאיש שיחה וחבר לכל עת. תמיד חזר והדגיש, כי היה מעדיף להיות עם הלוחמים בגדוד לולא מיחושי הגב שלו.
הוא סיפר לי הרבה איך העביר את השהייה האחרונה שלו בלבנון כחודשיים לפני וציין שדווקא נהנה שם.
לאחר התרגיל החטיבתי נערכנו לעלות לצפון והגענו לאיזור "פלוגות" להתארגנות חטיבתית.
בשבוע זה עבר אהוד מפלוגת הקשר לפלוגת החה"ן כדי לשמש כמשק' קשר פלוגתי. לאחר שהיה מסיים את עבודתו היה בא תכופות לבקר בפלוגת הקשר. על הצעותינו לצאת לבלות היה אומר "לא - אולי המ"פ ירצה אותי". באחד הערבים הזמנתי את אהוד וכמה מחברי לאכול בביתי בקרית-גת והייתי צריך לשכנע את אהוד שיסכים לצאת ערב אחד מן הפלוגה. כעבור שבוע עלינו אנחנו לצפון ואהוד עבר לעזה עם פלוגת החה"ן.
במוצאי שבת, כאשר נודעה הבשורה המרה על מה שקרה לאהוד, התקשרתי הביתה והודעתי להורי כי ביום ראשון אלך להלוויה של חבר בירושלים. הורי שאלו, אם הם מכירים אותו, עניתי שלא, ואז נאמר לי בטלפון, כי ביום שלישי חבר שלי ביקר אצל שרית (אחותי) בירושלים והוא מוסר לי ד"ש. שאלתי מי זה היה, וענו לי, "אהוד ניסים מוסר לך ד"ש חם".
אלקובי רפי
חבר ומפקד של אהוד בפלוגת הקשר.