עצוב לי בפנים וריק
אני הצעיר זקן מאוד,
אמצי אותי אל חיק
גם אם אינני עוד.
ריח הפרחים הטריים
חודר ומחלחל פנימה
עם המים שאתם משקים
מהולים בדמעות של אימא
שנגמרת לאט מאוד
ועוד מעט איננה עוד!
החזיקי שוב את ידי
אל תתעתעי בי עוד
אל נא תפני לי עורף
אני חלק מהאדמה הזאת.
בים האדם הצובה כאן
מסביב לאלפי הקברים,
משהו בפנים כבה מת
ונגדע מעץ החיים.
הוא נפל אימא אדמה
עוד חלל
חבקיהו נא.
רק הירק נשאר רענן
סביב לים הקברים,
האויר נראה כה שאנן
אך מסתיר רסיסים ושברים...
כאן בגן השיש הלבן...