דנגור, 19.11.1947
שלום רב ניסן!
אני רואה שנזכרת סוף כל סוף לכתוב משהו. חכיתי למכתב ממך זה זמן רב. כעת אני מזמין אתכם לבקר אצלנו בנקודה החדשה. אני חושב שאתה יודע שהעברנו את הנקודה מרגלי הגבעה למעלה. אני חושב שהיא עולה ביופיה על כל נקודות הנגב. יש לנו כאן שני צריפי מגורה, בית בטחון די יפה וחדר אוכל יפה מאוד.
חוץ מזה יש סככה שמשמשת למחסן יום-יומי, אורווה ומחסן כללי.
ביום ראשון מתחילים לבנות בריכת מים ל-400 קוב.
כן, שכחתי לגמרי. אנו מתחילים כאן במפעל יהלומים; בליטוש וניסור יהלומים. על ידי כך נרויח גם חשמל וזה יקל עלינו בהרבה וגם יחסוך כסף - וזה העיקר.
... הרופא בדק אותי ונתן דיאטה חדשה: לשתות הרבה מים ולאכול הרבה מלח ובכלל: לאכול מה שיותר. כמו שאומרים, הבנות כאן לקחו את זה ומטפלות בי כהוגן ואל-חמדלאלה כעת הכל בסדר, אפשר להגיד שאני מרגיש טוב.
אתה יודע, באמת נעים לחיות כך ולקבל את זה שדואגים לך מרצון ולא מרחמנות כלאחר יד.
שלום רב, אחיך יוסף.
מתוך "נירים מול האויב"
מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח