טוראי הדסה הלינה למפל ז"ל

אלבום תמונות

3.1.1948
אני מאוד דואגת שמזמן לא קיבלתי מכן שום מכתב. האם קרה משהו? יקירות שלי? אני מבינה שאתן דואגות, אבל אין סיבה. אני לא יכולה להסביר לכן הכל. אני לא יודעת מה קורה אצלכן. אך אין לכן מה לדאוג. אתן צריכות להיות עכשיו חזקות ולחשוב על עצמכן ואיך לעבור את התקופה הקשה. אצלכן שמה חורף חזק, אנ לא יכולה אפילו לתאר את החורף הקשה. רק לפעמים אני נזכרת בחורפים הקשים שעברנו כשהיינו צריכים לעבור בלבוב ובאסינו שבסיביר, וכן בסמרקנד. אבל עכשיו תתארו לכן שהכל יהיה אחרת. רק אז אולי יהיה לך אמא יותר קל כי את לא תהיי כל כך שבורה. אני מרגישה את זה מהמכתבים שלך. מה לעשות יקרות שלי? כנראה שזה היה הגורל. אני גדלתי ועל אף שאני הכי צעירה במשפחה, אני זו המנחמת אתכן. בגלל זה אני מאמינה שהכל יסתדר טוב. אני מאמינה בעתיד יותר טוב. מגיע לכן חיים טובים יותר אחרי מה שעברתן. תכתבו אליי, תהיו שקטות ותדאגו לעצמכן שתבואו בריאות וחזקות. אתן שומעות?
וסוף סוף נפגש.
אני מחבקת אתכן חזק, חזק. יש לכן דרישת שלום מעליזה.

ירושלים, 24.2.1948
היקרות שלי.
בטח דאגתן מאוד אחרי כל כך הרבה זמן שלא קבלתן חדשות ממני. אני לא יודעת איך להצדיק את עצמי, אולי אני אשמה, אך יש דברים שאסור לי לספר. לא כל מה שאתן שומעות על מה שקורה בארץ הוא נכון. לא יכולתי לכתוב. מחר אשלח לכן מברק שבטח תקבלו לפני המכתב הזה. אתן נורא יקרות לי ואתן תבינו אותי. אני לא יודעת מדוע היד רועדת לי כשאני כותבת את המלים האלה. אני מאוד מבקשת שתהיו רגועות. אתן צריכות להיות חזקות בעיקר אמא. תחשבו עלי דקה ואל תבכו. אולי אתן תהיו פעם גאות בי. אני לא אביא לכן בושה. אני רק מבקשת דבר אחד שקט מכסימלי.
אני לא נמצאת יותר בקיבוץ אלא בעיר אבל אני לא יכולה לכתוב על כך. הרבה השתנה בחיי. אני מרגישה עכשיו יותר עצמאית, לא יודעת מה השפיע עלי. בקרוב אכתוב לכן על הכל, רק כשאוכל לכתוב.
אני מנשקת אתכן חזק חזק.

ירושלים, 4.4.1948 (מכתבה האחרון)
תהיו חזקות, אל תדאגו לי. אתן בטח יודעות שהגיעו זמנים קשים לארץ הזאת , בעיקר לירושלים. המכתבים שלכן מגיעים אלי בקושי וגם מכאן קשה לשלוח מכתבים. במכתבי האחרון שלחתי לכן תמונה שלי, לא מצאתי צלם טוב. אמא בטח תחליט שאני נראית בתמונה ותגיע למסקנות לא נכונות. מה נשמע אצלכן? מתי תבואו? מצד שני אני מרוצה שאתן לא פה. אז אני יותר שקטה. לי אל תדאגו. יהיה לנו עוד טוב. אני בטוחה שכשתבואו תהיה לנו מולדת משלנו ויהיה לנו בית משלנו, שחסר לי כל כך הרבה שנים. מגיעים אלי הרבה מכתבים מכם ואני שמחה. אני גם כן משתדלת לכתוב אבל המכתבים מכאן יוצרים בקושי. תהיו בריאות ואל תדאגו אם לא תקבלו מכתבים לעתים קרובות. אני כל הזמן חושבת עליכן וכותבת לעתים קרובות.
אמא תהיי שקטה, ואל תעסיקי את מוחך בדאגות עלי.
אני מנשקת אתכן - הלינקה

המכתבים תורגמו ע"י אחותה סטלה פרוכטר

מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח