אלבום תמונות
אחי היקר,
אני יושבת עתה מול המחשב שעליו נהגת לשבת מידי יום ולא מאמינה שאני רואה אותך על גבי תמונות בצדו השני של המסך כשכל מה שנותר ממך הם התמונות והזכרונות... כל כך רוצה לשמוע שוב את קולך , כל כך רוצה לחבק ולנשק אותך , כל כך רוצה להרגיש שוב את נוכחותך וצחוקך בבית הזה ואין סוף לדברים שהיו מובנים מאליו כשהיית כאן ועכשיו הפכו לחלום עם רצון בלתי פוסק ...
אין מילים לתאר את הכאב הפנימי שעובר בתוכי מאז אותו ליל יום חמישי - ממש לא להאמין איך החיים משתנים בשניות .. איך היה הבית שמח , תוסס ורועש כשהיית כאן ועכשיו השקט המעיד על כך שכולנו כואבים את מותך הפתאומי שנחת עלינו כרעם ביום בהיר ...
אחי הקטן .. תמיד תהיה לך פינה חמה שמורה בליבי וכשאביט אל השמיים פניך היפות ישתקפו בעיניי וצחוקך המתגלגל יהדהד בראשי .. כל שנותר עכשיו הוא להמשיך הלאה בידיעה שאתה במקום טוב יותר , שומר עלינו ונהנה מכל רגע .. אני מאמינה שעוד יגיע היום שכולנו ניפגש שוב ובינתיים אני מבטיחה להשתדל לעשות כל מאמץ להדמות לך בתכונותיך ובאופייך המדהים ...
אחי , אני מלאת געגועים ומוצפת דמעות וכמו שכתוב "מים רבים לא יכבו את האהבה ונהרות לא ישתפוה" - ככה גם אהבתי אליך לא תחדל ולא תדעך ...
לך בשלום יקירי , יהי זכרך ברוך ...
אחותך שאוהבת אותך המון,
אודליה.