שובבה היתה אורלי ומלאה שמחת חיים. שמחה שהיתה משרה על סביבתה. היתה חברה רצוייה לכול, ולכולם הושיטה ידה לעזרה. הצחוק היה סימן ההיכר להופעתה - אם בבית, בשכונה או בחברה. היתה מלאת מרץ וגלויה לכל. לא הסתירה מאיש את מחשבותיה. אך מבעד למעטה המאושר, מבעד לצחוק המתגלגל, ניתן היה להבחין באדם מלא רגישות לכל. היתה ילדה בעלת המון תלתלים קטנים, ידיים ענודות בהרבה צמידים, חיוך קטן ומקסים, וקול מצטלצל על הכל, הכל.