רב"ט מאיר אהרוני ז"ל

אעמוד דום אחי לזכר הימים הרחוקים שבהם תמיד התנדבת לעמוד לצד ההורים בקטיף, עידור, בציר...
אעמוד דום אחי לזכר התיק שסחבנו עבורך בחזרה מבית הספר, אודה שלא עשיתי זאת מכל הלב.
אעמוד דום אחי לזכר בקיאותך במתימטיקה ועל כך הקפיצו אותך כיתה, אך את תוצאות מבחני הבגרות לא זכית לראות.
אעמוד דום אחי לזכר חברך שנפטר בטרם עת ומיאנת ממנו להיפרד, כאחד שאומר: בקרוב אצטרף אליך!
אעמוד דום אחי לאותו יום שהתנדבת לנח"ל עוד לפני מלאות לך 18 שנים. חבל שלא המשכת בנח"ל, אולי הכל היה אחרת היום?!
אעמוד דום אחי לזכר הגובה שאליו היתמרת, מיד אחרי הטירונות, אני לא מאמינה איך לא זיהינו אותך, פשוט אדם אחר.
אעמוד דום אחי ביום בו רצת כדי להספיק לחתונה של ציפי, ביום בו סיימת את הטירונות, לא ויתרת, הגעת בדיוק לפני צאת האוטובוס. לא אשכח איך נראית בבגדיםשקנית במיוחד לחתונה, התביישת לקום כי המכנסיים נראו עלייך כמו "זלמן".
אעמוד דום אחי לזכר הפציעה שנפצעת, לא הרצת אותנו לבית החולים, רצית להתמודד לבד עם הכאב.
אחי, רק לא זכינו לראות אם הגליד הפצע, בטרם נפרדת מאיתנו.
אעמוד דום אחי ליום בו התנדבת להיות הקשר של החטיבה, במלחמה שממנה לא שבת.
נלחמת עד זוב דם
ועד שדמם ליבך.
מאיר אחי, לעולם לא אסלח לעצמי על שלא הספקתי להיפרד ממך בטרם צאתך לשדה הקרב.
שלום לך אחי היקר, אני מצדיעה לך.
יהודית אוגוסט 1997)