אלבום תמונות
ארבעה ימים לאחר תחילת הפעולות ברמלה יצאה גונדה מפלוגת חיל-המצב של האצ"ל ביהודיה (פלוגה מס' 11), בפיקודו של צבי קניג ("ישי"), לתקוף את הכפר וילהלמה, לשעבר מיישובי הטמפלרים הגרמנים ועתה ממעוזי "הלגיון הערבי" שבסביבת לוד.
ההתקפה נפתחה בשעה 6.00 בבוקר, ומטרתה - הסחה כדי למשוך את כוחות האויב מרמלה. יחידה אחת בפיקודו של אהרן דגן "ביימה", התקדמות לעבר האגף הימני מכיוון יהודיה, בשדה פתוח, כדי למשוך אליה את תשומת לב האויב, ואמנם הבחין בה האויב מעמדה קיצונית סמוך לכביש הראשי ופתח עליה באש מקלעים. אותו זמן התקדמה, מן האגף השמאלי, גונדתו של "ישי" לעבר וילהלמה ומשהגיעה אל הכפר נתברר כי הוא מוקף גדר צבאית ולארכה עמדות מבוצרות יפה ובהן מוצבים מקלעים.
הגונדה ניסתה לעקוף את העמדות, אבל עד מהרה נפתחה עליה אש כבדה. אנשי האויב, כזכור לשמעון אנקורי ("זרובבל"), מפקד יחידת הפורצים שכללה כיתה מחפה ולה שלושה מקלעי "ברן", "הצליחו לצערנו הרב לקלוע ולחסל את עמדת המקלעים, והפורצים נשארו ללא כל חיפוי".
ההתקפה נכשלה, אבל המשימה נתמלאה בחלקה: בערך משעה 10 בבוקר של יום ההתקפה ובמשך כמה שעות לאחר מכן נראתה תנועה חזקה .של מכוניות המסיעות צבא אויב מכיוון לוד, או רמלה, לעבר וילהלמה". הכוח שנסוג מוילהלמה נשא עמו שלושה הרוגים ושבעה פצועים. ההרוגים היו אלכסנדר-צבי בק ("ראש קבוצה עזרא"), מיוצאי הבריגדה היהודית, שלמה וייצפלד ושלמה גלבגיסר. חודשיים לאחר נפילתו של שלמה גלבגיסר, מילידי משמר-הירדן, מצא את מותו בקרבות הדרום אחיו התאום מנחם, שהיה גם חברו לנשק באצ"ל ובבריגדה היהודית במלחמת העולם השנייה.
מעוז ערבי, מאלה שעברו מיד ליד במהלך ההתקפות והתקפות-הנגד, היה הבניין ששימש בשעתו את מפקדת חסן סלאמה, מדרום לסרפנד וממזרח לבאר-יעקב. בנין זה בן ארבע הקומות פוצץ ב-5 באפריל על-ידי אנשי חטיבת "גבעתי" ובחלקו הגדול נהרס, אבל המשיך לשלוט על הישובים העבריים שבסביבה וממנו הומטרה עליהם אש כבדה. ב-1 ביוני (כ"ג אייר) יצאו שתי גונדות, בראשות מפקדיהן אלי שיטרית ומשה דולגין, לכבוש את המקום ובשעת ההסתערות האחרונה, נפגענו 8 אנשים מפגז, ביניהם דולגין ושטרית החברה המשיכו בהסתערות וכבשו את הבניין.
הבניין טוהר אז מן הלוחמים שחנו בו, עם השכמת הבוקר נערך סיור שמצא כי הבית ריק ושורר שקט מוחלט והאויב לא בשטח. ואולם ניכר ששב ונתפס אח"כ ע"י הערבים ולא עבר סופית לידי הכוחות היהודיים אלא עם כיבוש רמלה ולוד ב"מבצע דני" (9-19.7.48 - ב'-י"ב תמוז תש"ח). במבצע זה עברו סופית לידי הכוחות היהודיים גם וילהלמה ויהודיה.
יעד חשוב שנכבש על-ידי היהודים בימי מערכת האצ"ל ברמלה ובסביבותיה, ושוב לא עבר מיד ליד, היה מחנה-הצבא הגדול בסרפנד (צריפין). מחנה זה פונה על-ידי הבריטים ב-15 במאי (ו' אייר) ובשעה שפינו הבריטים את המחנה לא סילקו את שדות המוקשים הנרחבים שמאחוריהם התבצרו כל השנים. אך הם לא שכחו להורות לערבים את המעבר היחיד למחנה והללו השתמשו, כמובן, בידיעה זו ומיהרו להיכנס לתוכו" (דבר, 22.5.48). הכוח הערבי לא הספיק לשהות במקום זמן רב. ב-20 בחודש (י"א אייר) נכבש המחנה על-ידי גדוד 2 של חטיבת "גבעתי", ו"לשם כיבוש המחנה נקטו הכוחות היהודיים תכסיס מיוחד במינו: ליד המחנה עומדים עצי-צמג אוסטרליים גבוהים. היהודים השליכו חבלים לעבר ענפי העצים, אחזו בהם וכך עברו ביעף אל תוך סרפנד. הערבים שהופתעו הפתעה גמורה, נסו מנוסת בהלה.