"משה תרם מאונו בתחומים רבים במשק," כתב אחד החברים, "בענפי החקלאות, בשירותים ובתפקידים אחראיים; אולם, תרומתו היתה מקסימלית בתחום העשייה החינוכית. כאן פכו מעיינות המרץ ותושיית המעשה בכל עוצמתם, משום שמשה אהב פעילות זו, האמין בה והזדהה עמה ומצא בה ביטוי לרבדים השונים שבאישיותו. משה היה מיזוג נדיר של חניך פלמחים והמדריך המרכזי בו שנים רבות."