לי כהן
נולדה בי' בשבט תש"ם, 28 בינואר 1980, בירושלים.
נפלה בט"ז בטבת תשנ"ט, 4 בינואר 1999, בעת שירותה הצבאי.
בוגרת מחזור תשנ"ח.
לי הייתה בת בכורה להוריה ואחות למאור ולרותם. כבר בינקותה בלטה לי באופיה ובאישיותה המיוחדת והייתה מקור שמחה ואושר למשפחתה ולסביבתה.
את לימודיה בבית הספר היסודי סיימה בהצטיינות, וכישרונה ניכר גם בכתיבה ובציור. מכיתה ה' החלה לכתוב יומן ובו ביטאה את רחשי ליבה ואת חוויותיה מחיי החברה, המשפחה ובית הספר. כתיבתה מעידה על כישרון רב. כמו כן נהגה לכתוב גם שירים בעברית ובאנגלית, שירים אשר ביטאו מחשבות, רגשות ותהיות.
לי הגיעה לבית הספר ולפנימיית "בויאר" בכיתה ז'. כאשר עברה משפחתה להתגורר בירושלים, עזבה לי את הפנימייה, אך המשיכה את לימודיה בבית הספר שהיה אהוב עליה. לי שילבה את אהבת הספר עם אהבת הבילויים, מוזיאונים, מוסיקה, טבע ומחול. חדרה היה מוזיאון בזעיר אנפין, ובו הציגה חפצים שרכשה בתערוכות שבהן ביקרה.
בכיתה י' יצאה כחברת משלחת לפולין וחזרה מלאת רשמים ותמיהות על שואת העם היהודי. שנתיים לאחר מכן, עם תום לימודיה נסעה עם חברה טובה לטיול בארצות הברית וחזרה עמוסת חוויות.
לי הייתה נערה עדינה וחיננית והקרינה חכמת חיים ובגרות. היא הייתה מוקפת תמיד בחברים ובחברות טובים, גילתה כלפיהם רגישות ותשומת לב והתנהגה באצילות נפש. הופעתה המטופחת ויופייה הרשימו את כל רואיה.
לי התגייסה ב-27.10.1998 ונפלה ב-4.1.1999. במותה השאירה חלל ריק וכאב בלב משפחתה, חבריה וחברותיה. החלומות, התקוות, השאיפות והתכניות התנפצו לרסיסים באופן טרגי, לא מובן ולא נתפס.
הפרח היפה נגדע באיבו והוא עוד לא בן עשרים.